העליה ממרוקו והמשפחה המאושרת
שמי ברוריה כהן ואני משתתפת השנה בתכנית ה"קשר הרב- דורי" בבית ספר "מבוא הגליל" בקיבוץ איילת השחר עם נכדתי שיר כהן.
בשנת 1963, כשהייתי בת אחת עשרה, הגענו כעולים חדשים ממרוקו לישראל. אני, ההורים ועוד שישה אחים, הישר לטבריה (יש לי ארבע עשרה אחים, חלקם לא באו). התגעגעתי מעט לביתי במרוקו כי גרנו על הים, כל יום הייתי יוצאת לים, ויושבת על החול. למרות שלמדתי עברית בחו"ל עדיין היה לי קשה בהתחלה. בהמשך למדתי בפנימייה בחיפה, ושם היו לי הרבה חברים וחברות, ולאט לאט גם שלטתי בשפה והיה לי כיף. עד היום כבר חמישים שנה (בערך) פעם בשנה אנחנו נפגשים כל החברים בבית של מישהו או בבית מלון, לחלקנו כבר יש נינים.
למדתי עד גיל שמונה עשרה והתחתנתי, ולכן לא שרתי בצבא. ילדתי את בני הראשון, יעקב, ותוך כדי ניהלתי עסק – חנות "משכית", חנות ובה מוצרי "משכית", כולם על טהרת עבודת היד, תוצרת הארץ וחומרים משובחים, הם פנו אל קהל אמיד, ברובו תיירים יהודים ונוצרים, מארצות הברית. מאוד אהבתי לעבוד שם, אני זוכרת שכל יום היו תיירים, ושמחתי כל כך לראות אנשים באים. החנות הייתה שייכת למשפחה שלי, והיו שם דברים מאוד מיוחדים.
המנכ"לית הראשית של משכית הייתה רות דיין, אשתו של משה דיין, הם אפילו בקרו אצלנו בחנות. אחרי כמה זמן פתחתי מסעדה משלי, לצערי היא לא הצליחה כל כך. אח"כ הבאתי לעולם את ירון, מירי (אמא של שיר) ושלומי, שלושה בנים ובת. יעקב אלוף משנה בצבא ואיש הייטק, ירון גר בארצות הברית ומתעסק בנדל"ן, מירי מהנדסת חשמל, ושלומי מחונן בוגר טכניון בהצטיינות ואיש הייטק.
הילדים שלי מוצלחים ובריאים. הם הביאו לי תשעה נכדים מקסימים. הנכדה הבכורה סיימה צבא ולומדת לתואר, והנכדה השניה משרתת כקצינה בצבא קבע. הנכד האחרון שלי נולד לפני חמישה חודשים. ואני חיה חיים מאושרים עם ילדי ונכדי.
הזוית האישית
שיר: היה לי כיף להכיר את סבתא שלי יותר וגם טיפה סבים וסבתות של אחרים.
ברוריה: מאוד שמחתי להשתתף בתוכנית "הקשר הרב-דורי", היא מאוד מעניינת.
מילון
משכית:הייתה חברה ממשלתית לייצור ושיווק אוּמנות מקומית בתחומי הטקסטיל, הצורפות ועבודות עץ זית שפעלה בישראל בין 1954 ו-1994. מוצרי החברה יוצרו על ידי אומנים מבני העלייה ההמונית(ויקיפדיה)
"אלוף משנה"
דרגה גבוהה בצה"ל
ציטוטים
”הילדים שלי מוצלחים ובריאים. “