מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי רוחמה ווסה נולדה ב7.11.1960 באתיופיה בכפר ציקיקי מיכאל, לאמא עקרת בית.

בילדותה, סבתי היתה עוזרת להם בבית ובפרנסת המשפחה, אך בגיל חמש עשרה, היא הפסיקה לעזור בבית בעקבות הצעת נישואין. היא התחתנה עם סבי אחרי שנתיים, וגרה עם בעלה.  בהמשך צצו שמועות שצריכים לעלות לארץ ישראל דרך סודן, ובעלה הלך לבדוק את השטח.

לאחר שלושה חודשים הוא אמר לכל לכפר להתכונן לעלות לארץ ישראל, ולקחת את הדברים החשובים. כשהצליחו למכור לקחו את הכסף לדרך בשביל לשלם למורה דרך.

המורה לקח אותם לסודן, בגבול סודן יש כפר בשם אמרה קובה, שם קיבל אותם הצלב האדום  וחילק לכולם אוכל ואוהלים. הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

הם גרו באוהלים במשך ארבעה חודשים ומאמרה קובה, הם ברחו לסודן, שם  חילקו להם אוכל ומים והם גרו בשכירות כתשעה חודשים ואז התחילו במבצע העלייה.

בין השנים 1984-1977 עלו באמצעות המבצע החשאי כ – 4,000 עולים בעיקר מחבל טגראי ומאזור וולקייט ומקצתם מחבל גונדר. היציאה מן המחנות בסודן הייתה באישון לילה לנקודות איסוף כשהם לבושים בבגדים כהים ומשם לחוף בסודן או לנמל בסודן. בתחנות אלו המתינו אנשי המוסד וחיל הים ואספו את העולים למטוסים או לאוניות. התחנה הראשונה בישראל הייתה אילת ומשם פוזרו למרכזי הקליטה ברחבי הארץ.

בשנים אלה התרבו הידיעות בדבר הסכנה המרחפת על היהודים במחנות סודן לכן חיפשו דרכים להביא את כל הקהילה ארצה. בשנת 1984 נערך "מבצע משה", מבצע שהחל ב – 18 לנובמבר 1984 והסתיים ב – 5 בינואר 1985. במסגרתו הועלו ארצה ברכבת אווירית כ – 6,500 מיהודי אתיופיה, רובם ככולם מחבל גונדר.

העלייה דרך סודן התאפשרה בעקבות הסכם שבשתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן ועל יהודי אתיופיה אסור היה לחשוף את זהותם היהודית.

המבצע הסתיים טרם זמנו בעקבות הדלפה של אישיות ציבורית בישראל לעיתונות בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן לישראל. אלפי יהודים המתינו בכמיהה לישועה אך זו לא הגיעה. כאמור, רבים מהם מתו ברעב ובמגפות במחנות בסודן חלקם ניסו את כוחם בחזרה לגבולות אתיופיה וחלקם נשארו בסודן.

יהודים רבים שלא שמעו כי העלייה דרך סודן נסגרה, הגיעו לסודן ועשו את הדרך בחזרה לגבולות אתיופיה.

משפחתי הגיעה לאחר מסע ארוך ומורכב לארץ וכיום היא חיה פה בארץ.

הזווית האישית

גיא: היה כיף גדול לעשות את העבודה, להיות יותר עם סבתי ולשמוע יותר על סיפורה המיוחד ועלייתה ארצה חרף התנאים הקשים והסכנות. אני גאה בסבתא שלי.