העליה לישראל והתיישבות בקריית חיים
היינו נכנסים לבור שיצרנו לעצמנו במקום מקלט
עליתי לארץ בשנת 1945 .העלייה הייתה מאד קשה למרות שבאנו עם
אוניה בריטית.
ביום שנגמרה מלחמת העולם השנייה, באתי עם הורי אבא אמא ועוד אח
אחד הגענו לקריית חיים.
החיים בארץ התחילו בזה שערבים ואנגלים שלטו עוד בארץ . ערבים
היו עוברים ברכבת והיו יורים בנו
ממש כשהיינו צועדים ברחוב בקריית חיים. כדי להגן
על עצמינו, היינו נכנסים לבור שיצרנו לעצמנו בתור מקלט
הוא היה מכוסה באזבסט וככה לא היו
רואים אותנו וככה היינו מתחבאים יום יום .
חיי היומיום היינו הולכים לבית ספר
והורי היו צריכים לעבוד במה שיש: אבא הולך לעבודת בניין ואמא
הייתה הולכת לעבוד בבית חרושת לדגים ובצל.
אמא הייתה נוסעת באוטו משוריין וכך גם חוזרת הביתה.
הקליטה של הילדים הייתה
די קשה : בבית ספר היה קשה מבחינת שפה
והמורים לא באו לקראתנו
מבחינת הבנת החומר וכו'. מצב זה נמשך עד מלחמת השחרור בשנת 1948 .
בהמשך התחלנו ללכת
לתנועת נוער . הסוכנות הציעה לילדי המשפחה לעבור לגור בקיבוץ , אבל ההורים
התנגדו בגלל שהחופש
בקיבוץ למדו ביחד עם חילונים והורינו היו מסורתיים. אבא התגייס לעבודה במשטרה
בשנת 1951, והחיים היו קצת אחרת. עדיין לא היה קל , אך היה שיפור בגלל שכבר גדלנו. אני התגייסתי
לצבא ואחי הלך ללמוד
בבית ספר ימי . בהמשך, אחי התחתן וגם אני
התחתנתי כך התחילו חיים חדשים.
אני למדתי ספרות ובצבא
הייתי ספרית צבאית. כך רכשתי מקצוע ששרת אותי גם בהמשך, לאחר השירות
הצבאי. הכרתי את בעלי והתחתנו, ונולדו לנו שלושה ילדים, שני בנים ובת, בנינו משפחות וכך התחיל
להיות
לנו טוב בארץ כולנו נשארנו לגור בקריית חיים.
מילון
בואנוס דיאסכשאבא מעיר אותך בבוקר ואתה הולך לבית הספר אז אתה אומר "בואנוס דיאס"
ציטוטים
”היום קמתי עם מצב רוח טוב להמשך היום !“