מאגר סיפורי מורשת

סבתא ויויאן גזינסקי נולדה ב – 1956 בקזבלנקה שבמרוקו. ועלתה עם משפחתה לארץ ישראל ב-1957.

קזבלנקה היא עיר על חופה האטלנטי של מרוקו. אוכלוסייתה מונה כ-4.4 מיליון נפש, והיא העיר הגדולה ביותר במרוקו, והנמל העיקרי של המדינה. העיר נחשבת למרכז הכלכלי של מרוקו, בעוד שבירת המדינה ומושב הממשלה ממוקמים בעיר רבאט. ויקיפדיה

בכל חופש גדול, בילדותה של סבתי, (בערך מגיל עשר), סבתי וחברתה היו סורגות פריטי לבוש. לא היו באותה תקופה מחשבים ומכשירים סלולריים, ובשעות הפנאי נהגו לעסוק בפעילויות שונות, והן אהבו לשבת ולסרוג. הן גם בישלו ושיחקו בקלאס, חמש אבנים, גוגואים ועוד. אבל יותר מכל אהבו את הסריגה. הן ישבו בבתיהן וסרגו ביחד ממש כמו בקייטנת סריגה מהבוקר עד אחר הצהריים.

לסבתי הייתה שכבה מאוד מגובשת וטובה, אז כאשר חברתה והיא התחילו לסרוג, לאט לאט הצטרפו עוד ילדים מהשכבה. היה להם כל כך נעים לשבת, לסרוג ולדבר אחד עם השני . בזמן שהשכבה הצטרפה אליהן, הם היו עוברים מבית לבית וסורגים. הם כל כך נהנו ,וסבתא שלי סרגה כל כך הרבה דברים.

השכבה שלה הייתה מורכבת מהמון אנשים ממקומות אחרים בעולם, אז הם ממש אהבו תוך כדי הסריגה לדבר ולשתף אחד את השני . הסריגה גיבשה אותם יותר. השכבה של סבתי אהבו את תחום הסריגה, והם לימדו אחד את השני ולעיתים גם שיחקו אבל סבתי וחברתה אהבו יותר מכל לסרוג.

כשסבתא היתה ילדה בכל בית הייתה טלוויזיה אחת בשחור לבן. היו בתים שבכלל לא היתה להם טלוויזיה, וסבתא וחבריה היו הולכים מדי פעם לראות סרט אצל אחד הילדים שהיתה להם טלוויזיה. הטלוויזיה של פעם כמובן שאינה כמו הטלוויזיה של היום. זאת הייתה טלוויזיה בשחור לבן והשידורים היו קצת קטועים.

הזווית האישית

יהב: מאוד נהנתי מהתהליך, מהמפגשים ומהתכנית. היה לי כיף לשמוע דברים חדשים על סבתי.

סבתא ויויאן: "נהנתי מאד בתכנית זו. היה לי זמן איכות עם נכדתי. היו פעילויות שחשפו אותי לדברים שלא היו בזמני. למדתי דברים חדשים על הדור של היום. נהנתי והתרגשתי לספר ליהב את הסיפורים שחוויתי בילדותי.