מאגר סיפורי מורשת

שמי יהונתן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את חייה של סבתי, תמר בר דיין, ומנציח את סיפורה במאגר המורשת.

סבתי תמר בר דיין נולדה למשפחת מוגרבי בעיר אנטקיה שבטורקיה הנמצאת בגבול סוריה על יד העיר חלב. במשפחתה היו עשרה ילדים והיא הייתה הצעירה שביניהם. משפחתה עלתה לארץ בשנת 1948.

בילדותה סבתי נהגה להיפגש כל יום עם חברות אחרי בית הספר, להסתובב ביחד בפרדסים שהיו בעיר, ללכת לים עם חברות, לפעמים ללכת לים לבד ולקרוא ספר. היא הייתה משחקת גם עם האחים והאחיות שלה, או עם אחיינים שלה, מכיוון שהיו לה כבר אחים גדולים נשואים עם ילדים.

מגיל מאוד צעיר סבתא שלי עבדה במספרה, היא עזבה את בית הספר בגיל 15 בערך, כדי לעזור לפרנס את המשפחה הגדולה (עשרה אחים ואחיות) ולהביא כסף הביתה. היא התחילה לעבוד במספרה כעוזרת, מנקה וחופפת ראשים, ולאט לאט היא נהיתה ספרית מקצועית והרבה לקוחות באו אליה לעשות פן ולהסתפר. עד היום סבתא מספרת את בני המשפחה.

ארוחת שישי

אימא של סבתא שלי היתה מתחילה לבשל מיום רביעי לכבוד ארוחת השישי, היא הייתה יושבת שעות ארוכות במטבח ומכינה כל מיני מאכלים טעימים, עבור כל ילד את הארוחה שהוא אוהב. אבא של סבתא שלי היה מגיע מבית הכנסת וכולם היו מחכים לו כדי שיתחילו כבר לאכול. תמיד היה שמח בארוחת שישי, סבתא שלי והאחים שלה היו עושים צחוקים מסביב לשולחן.

החתונה של סבא וסבתא

סבא וסבתא הכירו במועדון ריקודים והתחתנו אחרי שנה, סבתא שלי היתה בת 22 וסבא שלי היה בן 24. סבתא שלי היא הצעירה בן עשר האחים שלה והיא האחרונה שהתחתנה. כל האחים שלה כבר היו נשואים עם ילדים וכולם שמחו והתרגשו לקראת החתונה. סבא וסבתא שלי קנו בית קטן בבת ים, ושם גרו בשנים הראשונות. מאז עברו מספר בתים, אבל עד היום הם גרים בבת ים.

הולדתי – נכד שני לסבתא

כשאני נולדתי, הייתי הנכד השני לסבתא וסבא שלי, כשהם כבר היו יחסית מבוגרים וממש חיכו לנכדים. סבתא שלי הייתה המטפלת שלי מגיל ארבעה חודשים (כשאימא שלי חזרה לעבודה), ועד גיל שנה וחצי, כשההורים שלי הכניסו אותי לגן. כל יום בבוקר, אימא שלי הייתה מורידה אותי בדרך שלה לעבודה אצל סבתא, והם היו מפנקים אותי כל היום, מכינים לי ארוחות טעימות, מטיילים איתי וקונים לי מתנות וממתקים.

שיר אהוב

סבתא שלי אוהבת את השיר "אל תשליכני לעת זיקנה", המילים שלו ממש עצובות, והכוונה של השיר היא בקשה מאלוהים שלא יגרום לי (או לכל אחד) להזדקן, כי זה ממש לא כיף להיות זקן, בגלל מצב בריאותי ודברים כאלה, אבל כן יש יתרון בלהיות זקן וזה שאתה רואה מסביבך את כל המשפחה שבנית, את מה שעשית בחיים, יש לך נחת ועל מה להיות גאה…

כיום סבתא שלי עקרת בית, כבר שנים שהיא לא עובדת, היא מטפלת בסבא שלי ובבית, ודואגת שתמיד יהיה אוכל לילדים ולנכדים.

הזוית האישית

יהונתן הנכד המתעד: מאוד נהניתי ללמוד על העבר של סבתא, גיליתי דברים שלא ידעתי, הייתי המום מאיך שהם חיו בעבר, אני שמח שזכיתי לשמוע את הסיפורים המרתקים.

סבתא תמר: התרגשתי לעבוד עם יהונתן, שמחתי מאוד שיהונתן משתף אותי בתכנית של בית הספר. הסיפורים שסיפרתי לו גרמו לי להיזכר בעבר שלי, וזה היה מהנה.