מאגר סיפורי מורשת

שמי ולרי סאוצ'יק סבא של ענבר, נולדתי ברוסיה בעיר קרסנויארסק בשנת 1950, עליתי לישראל בעלייה הגדולה בשנת 1991. היינו במשפחתי שלושה אנשים אני והורי.

אימא שלי נולדה באוקראינה ואבי נולד במינסק שברוסיה. אימא עבדה במפעל כימי ואבא עבד במעבדה. אבא לפני מלחמה העולם השנייה למד בבית ספר לטייסים ובמלחמה טס במטוסי תחבורה של הצבא הרוסי. אחרי מלחמה הוא עבר תעופה אזרחית, שם הוא פגש את אימא. הם התחתנו בשנת 1949.

אני נולדתי בשנת 1950 בעיר קרסנויארסק, באי מולוקובה וקראו לי ולרי סאוצ'יק, היו שם מטוסים שנוחתים על המים. אני גדלתי עד גיל שש באי מולוקובה. עברתי למרכז העיר קרסנויארסק כדי ללמוד בבית הספר. אני למדתי בבית הספר טוב, אבל לא הייתי מצטייין. אהבתי לשחק בחוץ, היו שם קרשים כדי להדליק את התנורים שבבתים. אנחנו שיחקנו במשחק צ'יז'יקי, למשחק צריך מקל אחד משני צדדיו ויש מחבט.

אחרי שלוש שנים של לימוד ביסודי עברנו לגור בוילנוס שבלטביה, כי אבי היה צריך לעבוד שם. בגדת הנהר היתה לנו דירה לשכירות לשנה. שם בעלת הבית בכל ערב הייתה מגיעה עם סמובר רותח. שתינו כל המשפחה תה, כל פעם התה היה שונה.

אבי קיבל קידום בעבודה והתחיל לעבור קורס ללימוד טיס למטוסים חדשים. חיינו שנה באוליינפסק בחוף נהר וולגה. חיינו 10 שנים בלטביה. אחר 20 שנה בלטביה ועלינו ארצה בשנת 1991.

הטייסים – תמונה של אבי 

הסמובר

אחרי 30 שנה בארץ קנינו סמובר להכנת תה, כדי לאחד את כל המשפחה סביב שולחן אחד. הסמובר הוא מרכז הפגישה, עכשיו אנחנו משפחה גדולה ובכל חג או ימי הולדת שחוגגים בבית אנו מביאים סמובר רותח, ומוזגים לכל אחד תה.

הסמובר

זה לא היה כל כך קל לקנות סמובר. אני חיפשתי אך לא מצאתי כמה שנים. אני זוכר את זה, כאשר מצאתי את הסמובר שרציתי באתר האינטרנט בארצות הברית ומשם הם הזמינו את הפריט מרוסיה ואני הזמנתי מהם. היה לי מזל, כי עכשיו אין אפשרות לקנות סמובר, כי יש אי הבנה בין המדינות השונות.

פעם ראשונה שהשתמשתי בו היה בבית כדי לנסות אם הוא עובד. בפעם הראשונה ששתינו כולנו מהסמובר היה בבית של הבת שלי.

אשתי ואני טסים להרבה מדינות ובכל מדינה אנו מחפשים את עלי התה המתאימים לסמובר, כדי שכולם יאהבו את התה. אנו קונים תה לבני המשפחה הגדולה והמורחבת ומביאים זאת כמתנת נוספת.

תחביב נוסף שלי הוא גידול דגי נוי, יש לי שני אקווריומים אחד בסלון ואחד בחדר. בחדר זה אקוריום יותר קטן אבל עם דגים יפים והשני בסלון יותר גדול עם דגים יותר גדולים.

הזוית האישית

סבא ולרי: אשמח להמשיך כך את המפגשים תמיד ברצון.

הנכדה ענבר: אני אהבתי שהייתי יותר זמן עם סבא (וגם שפספסתי שיעורים).