מאגר סיפורי מורשת

אימא של סבתא שושי, שרה, נולדה בישראל ובעלה יצחק נולד בבגדד שבעיראק, הוא עלה לארץ כנער. לאחר נישואיהם גרו יחד עם האימהות שלהם ועם האחים של סבתא שרה במשק משותף שכלל מספר הצריפים בשכונת מונטפיורי בתל אביב. סבא יצחק עבד בדואר ישראל וסבתא שרה הייתה ספרית.

סבתא שושי היא הבת הבכורה במשפחתה ולה שני אחים: דליה ועוד אח נוסף מהגירושים השניים של שרה – איתי.

סבתא שושי הכירה את סבא עמוס דרך חברים משותפים. הם נישאו בשנת 1970, התישבו בחולון ושם סבתא גרה עד היום. נולדו להם שלושה בנים, אבי רן הוא הבכור, אחריו נולדו יובל ואלדד.

סבתא בילדותה

סבתא מספרת שבילדותה היה לה בית עם חצר ולפני חג הסוכות היא ומשפחתה נהגו לכרות ענפי אקליפטוס שהיו ליד הנחל ועשו מהם סכך לסוכה. הוריה של סבתא בנו את הסוכה וסבתא שלי ואחותה הכינו קישוטים לסוכה. במהלך החג סבתא אהבה לבקר בסוכות של המשפחות האחרות. חג הפורים הוא אחד החגים האהובים על סבתא, מדי שנה סבתא התחפשה בתחפושות שונות. סבתא מספרת שבפסח סבתה של סבתא שושי הייתה עורכת שולחן ענק ומזמינה את כל המשפחה וגם כאלה שאין להם איפה להיות בחג.

זיכרון נוסף שסבתא סיפרה לי, הוא כי בילדותה לא היה להם תנור לאפות ולכן הם היו מכינות בצק לחלות שבת בבית והולכות למאפייה שבמרכז השכונה לאפות את החלות.

החלום של סבתא

סבתא סיפרה לי שכשהייתה צעירה, סיפרה לכולם שהיא רצתה רק בנים ושהשם של הבן הראשון יהיה רן. כעבור כמה שנים חברה קנתה לה ספר לילדים וכתבה בו: "מוקדש לרן שיוולד בעתיד". כעבור שש שנים סבתא שלי ילדה בן בכור וקראה לו בשם רן, שהוא אבי.

סבתא בתקופת השירות הצבאי

סבתא התגייסה בשנת 1966 לחייל החינוך כמורה חיילת. סבתא שירתה בבתי ספר באשדוד ובית ספר במושב אימונים. לסבתא יש מהתקופה הזו חברות שהיא שומרת איתן על קשר עד היום, הן שנפגשות אחת לתקופה גם כיום.

לאחר שירותה הצבאי, סבתא פנתה המשיכה בלימודי הוראה בבית ברל.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר לאה גולדברג בכפר סבא, התשפ"א, בהנחיית המורה המובילה ירדן בן-עמי.