מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל פיילהרט מכיתה ה/3. במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, העלנו את סיפורה של סבתי לילי פיילהרט.

"היי לי קוראים לילי אני סבתא של יובל. היום שמי המלא הוא לילי פיילהרט, אבל לפני שהתחתנתי לסבא של יובל שם המשפחה שלי היה ויצמן – שפירושו של השם – איש חכם.

ההורים שלי ניצולי שואה. אבא שלי מאוקרינה ואימא שלי מפולין. היום פולין היא חלק ממנה החלק ששייך לבלרוס רוסיה הלבנה. שני הורי ניצולי שואה. אבא שלי עזב את הבית בגיל 17 הוא הצטרף לתנועת נוער בית"ר – תנועה של ציונים שהחלום שלהם היה לעלות לישראל ולכן הוא ניצל מפני שהגרמנים נכנסו כמה שנים אחר כך לכפר שבו הוא גר ושרפו את כל הכפר.

אימא שלי הייתה במחנות הם נפגשו ובתאריך 31 בדצמבר, אחרי המלחמה הם התחתנו בשנת 1947. בסוף המלחמה  אבי היה חבר בארגון הבריחה, הוא ישב בעיר ברישה שבאיטליה והציל פליטים יהודים ששרדו את מלחמת העולם השנייה. בשלב מאוחר יותר הוא עלה לארץ. אחות שלי נולדה באיטליה ואחר כך בשנת 1948 כשאחותי הייתה בת חודשיים הם עלו לארץ ישראל והקימו כאן את משפחתם.

מהאלבום המשפחתי שלי

בהתחלה הם קיבלו חדר בעיר יפו, אחר כך הם עברו לעיר רמת גן ומרמת גן לגבעתיים. אבא שלי היה חשב במקצועו (מנהל חשבונות) ואימא שלי הייתה עקרת בית. אבא שלי עבד מהבוקר עד הלילה כדי להביא פרנסה הביתה.

היה מאוד חשוב להורים שלנו שנלמד. החלום שלהם היה שאנחנו נלמד מקצוע ושנהיה עצמיות, שלא נסתמך על אף אחד, שתמיד נוכל לעבוד ולא להיות תלויות באף אחד. החלום שלהם היה לחיות טוב שיהיה להם אוכל, שתהיה להם פרנסה טובה וחיים רגילים ושהם יוכלו לקנות לנו כל מיני דברים שנרצה.

אני נולדתי בתל אביב בבית חולים פרטי. גדלתי בשנים הראשונות ברמת גן, אחר כך עברנו לגור בגבעתיים. שם למדתי בבית ספר יסודי, בית ספר תיכון בגבעתיים, עשיתי בחינות בגרות. את בעלי הכרתי כבר בגיל חמש עשרה היינו חברים. לאחר הלימודים התגייסתי לצבא והייתי בתפקיד מורה חיילת ולאחר מכן נישאתי לבעלי".

 בנעורי

את לימודי ההמשך שלי המשכתי באוניברסיטה, האוניברסיטה העברית ואחר כך ארזתי את שני הילדים שגדלו ושבגרו ונסענו ללמוד בארה"ב ולעשות את התואר השני.

סבתא מספרת על מקצועה כמדריכת טיולים

"לפני 22 שנים התחלתי לעסוק בהדרכת טיולים בחו"ל. יצאתי יחד עם קבוצות של ישראלים.  במסגרת תפקידי אני יוצאת מהארץ לטייל במדינות שונות. ולמה בחרתי לעסוק דווקא במקצוע הזה? משום שחקר החיים שבמדינות השונות, התרבות שלהם, האוכל שלהם, הבגדים שלהם וההיסטוריה שלהם מסקרנת אותי מאוד. אני אהבתי ואוהבת עדיין לחקור את אורח החיים של האנשים שחיים במדינות השונות.

העבודה עם בני אדם מעניינת ומאתגרת. אחת המדינות שבהם אני אוהבת להדריך זה איחוד האמירויות. עד לא מזמן לא היה להם כסף, הם היו מאוד עניים, הם התעסקו בפנינים שמצאו בים, אבל פתאום הם מצאו נפט והגלגל התהפך – הם הפכו למדינות מאוד מאוד עשירות. הם יודעים לקחת את הכסף שהם מקבלים מהנפט ולהשתמש בו לפיתוח המדינה  שלהם לתיירות עם מלא אטרקציות ובילוים

כל מדינה שאני מטיילת בה אני אוהבת, למשל באיטליה – האומנות של איטליה והאוכל: פסטה ופיצה את העם  האיטלקי ואת התרבות. גם הולנד מעניינת – הולנד מעניינת כי היא מדינה שונה, זו מדינה שבנוייה כמעט כולה על מים, הם ייבשו בה שטחים וככה חיים ההולנדים. אני אוהבת עוד מדינות גם מדינות נכשלות וגם מתקדמות".

קישור לסרטון התיעוד של סבתא לילי

הזוית האישית

סבתא לילי: העבודה מעניינת מאוד. העבודה אפשרה לי לחשוף בפני יובל את ההיסטוריה המשפחתית שלי.

יובל: נהניתי מאוד ולמדתי המון על סיפורי החיים של סבתא.