מאגר סיפורי מורשת

שמי ציפי, נולדתי בשנת 1960 לפני 61 שנים במושב מסלול שבנגב, ילדה שביעית במשפחה בת שמונה ילדים, שני בנים ושש בנות. אבי היה חקלאי ואמי עקרת בית. לאחר מספר שנים הוריי עברו לעיירת פיתוח "אופקים" שנמצאת בסמיכות למושב (צפונית מערבית לבאר שבע).

אבי פתח חנות כלי בית לפרנסת המשפחה, עם השנים אבי היה פעיל חברתי ופוליטי בישוב ושימש במספר תפקידים במועצה וכיהן כסגן ראש המועצה. בחלוף השנים משפחתי עברה לירושלים ואבי פתח חנות כלי בית בשוק "מחנה יהודה" המפורסם. את לימודיי היסודיים סיימתי בבית ספר "למל" לבנות, ואת לימודיי העל יסודיים סיימת בתיכון "רנה קסין".

מאחר ואבי חלה והתבגר והתקשה לשהות זמן רב בחנות, נאלצתי לסייע בפרנסת המשפחה ולהחליפו מדי יום בחנות. בתום יום הלימודים ולעיתים אף לפני סיומו התייצבתי בחנות כדי לאפשר לאבי מנוחה וטיפולים רפואיים. לצבא לצערי לא התגייסתי, קיבלתי פטור מטעמי דת. בתקופה אז לא היה "שירות לאומי".

למרות הקשיים הייתי ספורטאית מצטיינת באתלטיקה קלה (ריצות למרחק בינוני) וייצגתי את בית ספרי בתחרויות ארציות. בנוסף, הייתי פעילה בתנועות נוער של "השומר הצעיר" ו"הנוער הלומד והעובד".

בשנת 1981 נישאתי לבעלי דניאל בירושלים ונולדו לנו שלושה ילדים מדהימים ומוצלחים לתפארת. בשנים אלה גם שילבתי לימודי השכלה גבוהה מתוך רצון להגשמה עצמית ולפיתוח מקצועי.

בשנה זו התחלתי עבודתי "בבנק לאומי", בו עבדתי במשך 40 שנה. מילאתי תפקידים רבים בבנק, החל מפקידה ועד מנהלת סניף בסניפים רבים בדרום ובירושלים. לפני כשנה פרשתי לגמלאות  לאחר 40 שנות עבודה בבנק.

היום כפנסיונרית אני מקדישה את מירב שעות היום למשפחתי המורחבת ולנכדיי היקרים תוך השלמת פעילות חברתית וספורטיבית לנפש ולגוף.

הזוית האישית

סבתא: החוויה של כתיבת התיעוד עם הנכד הבכור שלי מרגשת ומיוחדת. להיזכר במשותף בילדותי, בחוויות, ברגשות, בשלבים משמעותיים שעברתי בחיי. מרגש מאוד להעביר את החוויות לנכד שלי, לדור הבא. זו חוויה מקרבת אשר מעצימה ומחזקת את הקשר בינינו, מאפשרת לנכד שלי להכיר היטב אותי ואת עברי.

עומר: החוויה שאני חוויתי במהלך העבודה הייתה טובה וכיפית. היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולהקשיב לסיפור שלה, אני מרגיש שהעבודה מאוד קירבה בינינו, ונהניתי להיפגש כל כך הרבה עם סבתא.