הסיפור של סבתא פולה שר
סבתא שלי פולה שר, נולדה בשנת 1934 בליטא.
סבתי חיה חיים רגילים עד שהגיעה לגיל שש, פרצה מלחמת העולם השנייה, והתחילה שואת היהודים.
לדוד של סבתא שלי היה סוס עם עגלה, ומכיוון שהוא חש שעומדים להתרחש דברים רעים, הוא אמר לכולם :"בואו נברח כי הגרמנים יכולים להרוג אותנו", ואבא של סבתא שלי שהאמין שזה לא יקרה אמר: "בואו נישאר הם לא יעשו לנו כלום". לאחר זמן מה הם החליטו לברוח עם הסוס, עד שהגיעו לתחנת הרכבת. שם, כבר היו הרבה פליטים אבל הם הצליחו לעלות על הרכבת, שהותקפה על ידי מטוסים, שניסו לפגוע בה עם טילים. בהמשך הם נדדו ממקום למקום, עברו בהרבה מקומות והגיעו לאוזבקיסטן.
הרעב היה קשה, הם היו רעבים מאוד. בלית ברירה הם הרגו את הסוסים ואכלו אותם. כל התזונה באותה תקופה היתה מאוד דלה ולקויה, לכן סבתא שלי קיבלה את מחלת טיפוס הבטן, וזה גרם לה לכאב ראש, כאב בטן וחום. לאחר זמן מה, מישהו לקח אותם לבית חולים וטיפלו בה עד שהיא הבריאה.
בזמן האשפוז בבית החולים, התרחשה רעידת אדמה והם היו צריכים לעבור ממקום למקום, וכך הם עשו במשך ארבע שנים. סבתא שלי לא הצליחה ללמוד והיא אפילו לא ידעה איך לכתוב מספרים, עד שהם הגיעו לליטא ושם היא התחילה ללמוד, וחשוב לציין שעדיין היתה מלחמה.
במלחמה משפחתה של סבתי נספתה, והיא נשארה בלי משפחה ובלי רכוש. רק אבא שלה נשאר בחיים ,התחתן עם אישה אחרת והולידו ילדה נוספת, שסבתא שלי שכבר היתה בוגרת טיפלה בה.
ב 1971 כשהיא כבר נשואה, סבתי ובעלה עלו על מטוס שהביא אותם לישראל, ולאחר שהגיעו ארצה סבתא שלי ילדה את אבא שלי, והכל הסתיים בטוב. היום סבתא שלי היא סבתא מאושרת ושמחה.
הזווית האישית
סבתא פולה: היה לי מאוד כיף לעבוד עם איתי.
איתי: היה לי מאוד מעניין לשמוע את סבתא שלי ולדעת על העבר של המשפחה שלי ואיך לספר את הסיפור לדורות הבאים
מילון
טיפוס הבטןהוא זיהום סיסטמי, הנגרם על ידי החיידק Salmonella Typhi. חיידק הסלמונלה מועבר בצואה. ניתן להדבק בטיפוס הבטן בעת בליעה של מזון או מים מזוהמים מצואה של אנשים נגועים במחלה. מחלה זו נפוצה באזורים בעולם המאופיינים בתברואה ירודה ושבהם יש מחסור במים נקיים לשתיה.(ויקיפדיה)
ציטוטים
”בזמן האשפוז התרחשה רעידת אדמה והם היו צריכים לעבור ממקום למקום, וכך הם עשו במשך ארבע שנים“