מאגר סיפורי מורשת

 שמי סמי(שמואל) אלבז נולדתי במרוקו בעיר מקנס בתאריך 22.5.1954

אני בן יחיד והילדות שלי עברה בשכונה יהודית שנקראת מלאח (הישן). הבית שבו גדלתי הוא בית מעורב עם הרבה שכנים וחצר מרכזית. המרחב הציבורי כלל בתי כנסת, חנויות ובתי מלאכה של כל המקצועות. חייתי במלאח (הישן) עד גיל שש ומשם עברנו למלאח (החדש) והתחלתי ללמוד בתלמוד תורה. הלימודים התקיימו כך שמשעה 8:00 עד השעה 12:00 היו לימוד תורה, יהדות ומסורת. מ 12:00 עד 14:00 הייתה הפסקה גדולה והולכים הביתה אוכלים צהריים, מחליפים את ספרי הלימוד כי מ 14:00 עד 18:00 היו לימודיי ליבה בצרפתית. זה עד כיתה ו', היו הפסקות שהינו משחקים במשחקים שהיו רלוונטיים לסביבה. בסיום כיתה ו' עברתי לבית ספר "אליאנס" ושם למדתי עד כיתה ח' לאחר מכן עברתי למסגרת פנימייה בעיר קזבלנקה. כל תקופת לימודיי במקנס הייתי חבר בתנועת הנוער הצופים והמשכתי בתנועת הנוער o.r.t.

 התחביבים שלי הם כדורגל וכל מה שקשור לספורט. כל ילדי השכונה (במלאח) היו חברים. בגיל שלוש עשרה(בר מצווה) היה מנהג במקנס ייחודי במינו. חתן הבר מצווה בערב החגיגה היה מחלק סיגריות לכל החברים בשכונה.

כמובן כל אירוע שהתרחש בארץ ישראל השפיע על כל קהילה כגון מלחמות אירועים מיוחדים.

ב1974 עליתי ארצה וזה היה האירוע הכי משמעותי בחיי, מפני שכל חבריי היגרו לצרפת להמשך הלימודים ואני עליתי ארצה במחשבה הראשונה שלי להתגייס לצה"ל. הגענו לארץ וגרנו בנצרת, במקום שקראו לו מעון אקדמיים שזה היה ארעי עד שנקבל בית קבע שנבחר בקריית ים.

בשנת 1975 גויסתי לצה"ל אחרי השירות התחלתי לעבוד בחיפה כימיקלים. באותו זמן התחתנתי עם אשתי שהכרתי בקרית ים. אחרי שנת עבודה בחיפה כימיקלים עקב פציעה. עזבתי את העבודה עד שהבראתי, ואחרי זה התחלתי לעבוד בבתי הזיקוק בחיפה, במשך ארבעים ושלוש שנים בכל מיני תפקידים.

נולדו לי ארבעה ילדים יוסי, נטלי, שלומית וחביבה . אחרי לידת התינוקת השלישית החלטתי להגשים את החלום בהמשך הלימודים וסיימתי לימודים בהנדסת כימיה.

יש לי בן ושלוש בנות, ושישה נכדים שמבקרים אצלנו בתדירות גבוהה. אנחנו משפחה מסורתית שמקיימים את כל מסורת היהדות המרוקאית כל חג ומנהגיו. 

הזווית האישית

סמי:  היה לי מאוד נעים להשתתף במפגשים האלה ולבלות עם נכדתי ליאור לסרי אהובתי ולכתוב את סיפור חיי בקצרה.

ליאור: היה לי מאוד מעניין לשמוע את סיפור חייו של סבא שלי ונהנתי איתו במשימות שעשינו ביחד.