מאגר סיפורי מורשת

סבא שמעון נולד בצפת בשנת 1956.

הוא גדל בשכונת כ"ג בעיר, ולמד בבית ספר דתי. לאחר שסיים את לימודיו, התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל. את רוב שירותו הצבאי, העביר בשטחים, בעיקר בג'נין. משחרורו ועד היום, הוא עובד כאזרח עובד צה"ל. הוא נשוי לריטה ויש להם שלושה ילדים (אבי הוא הבכור).

סבא גדל במשפחה בת תשע נפשות. ההורים שלו היו עולים חדשים ממרוקו. אמו הייתה עקרת בית, ואביו עבד בקרן קיימת לישראל. היו לו שבעה אחים, אבל אחות אחת נפטרה, כשהייתה בת שנה בלבד, וסבא שלי לא הספיק להכיר אותה. לסבא יש אח תאום, ויש להם עוד שני זוגות אחים תאומים. הם גרו בילדותו, בשכונת כ"ג בדירת שלושה חדרים. סבא חלק חדר עם עוד ארבעה אחים.

מכל החגים, הכי זכור לסבא חג הפסח עם משפחתו:

"בכל שנה לפני חג הפסח הוריי היו קונים כבש חי. לקראת החג הם היו מזמינים שוחט, והוא היה שוחט את הכבש בביתנו, לעינינו. לאחר מכן, אמי הייתה מכינה לנו מזה מטעמים. זה לא היה מראה ממש נעים, אבל זה היה מנהג קבוע ובכל זאת הינו נהנים מהארוחה."

במהלך תקופת הקורונה סבא עבד כרגיל. השינוי היחיד היה בתפילות יום שישי ושבת. בגל הראשון, בגלל כל ההגבלות, סבא לא הלך בכלל לבית הכנסת,  והתפלל בביתו לבד. בגל השני והשלישי הוא התפלל בבית כנסת מאולתר, שבנו בגן שעשועים, בשכונה באוויר הפתוח.

לסבא שלי יש אח תאום בשם מוטי (מרדכי) ויש ביניהם קשר מיוחד, בלתי מוסבר. סבא סיפר לי על חלום, שהוא ואח שלו חלמו, באותו הלילה: "חלמתי על אמא שלי ז"ל שהיא יושבת על הרצפה, ולידה יושב הרב אבוחצירא ז"צל, והיא אומרת לרב: "תכיר זה בני שמעון". יום למחרת הייתי אמור לנסוע להילולה בנתיבות. באוטובוס פגשתי את אחי מוטי, והוא סיפר לי על אותו חלום, על אמא שלנו, שהיא מכירה לו את הרב אבוחצירא.

שנינו היינו בהלם על שחלמנו אותו חלום, והחלטנו שמעתה, כל שנה ניסע ביחד להילולה בנתיבות".

הזווית האישית

זיו – אני וסבא חיים חיים ביחד בבית משותף, עוזרים ולומדים אחד מהשני, ושמחתי מאוד לשמוע את סיפורו.