הסיפור של סבא רבא שלמה וסבתא רבתא מניה
הסיפור מתחיל באומן שבאוקראינה, שם סבא נולד וגר עם משפחתו. הוא התחתן ונולד להם בן. בשנת 1941 נכנסו לאומן הגרמנים וטבחו ביהודים. כל בני משפחתו של סבא נהרגו, כולל אשתו ובנו. נשארו רק הוא ואחיו הצעיר. שני האחים נלקחו למחנה עבודה במרכז אוקראינה.
לאחר שנה וחצי העלו את שניהם לרכבת לאושוויץ. הם ידעו שאם יגיעו לשם הם לא ישרדו. הם בדקו את מסלול הרכבת, נודע להם שיש חלק מסוים במסלול הנסיעה שנקרא "יערות בראיל" בויניצה (עיר באוקראינה) ובקרבתו גטו בפיקוד הרומנים וששם מסייעים לנמלטים יהודים. הם בנו תוכנית וידעו שזאת אולי ההזדמנות האחרונה שלהם להימלט.
הרכבת שלקחה אותם הייתה ישנה וצפופה מאוד, הפקחים לא יכלו לעבור בתוך הרכבת בגלל הצפיפות הרבה, וכשדעתם הייתה מוסחת סבא ואחיו הרימו את הקרשים מהגג, במהירות סבא העלה את אחיו לגג ואז את עצמו ופשוט קפצו מהרכבת הנוסעת. למרות הפציעה מהקפיצה הם היו צריכים להמשיך לנוע במהירות. הם התקדמו וחצו את האגם, שם היה שדה והם ניסו למצוא שאריות אוכל.
סבתא מניה, בת למשפחת ברויטמן, הייתה בגטו בעיר ז'מרינקה, שהיה בפיקוד הרומנים. שם היחס ליהודים היה יותר טוב, אפשרו להם עבודת חקלאות, התוצרת אמנם הלכה לגרמנים, אבל את השאריות היהודים יכלו לשמור לעצמם. כל הנשים עבדו בשדה. בזמן שסבתא אספה שאריות אוכל מהשדה היא פגשה את סבא ואת אחיו שנראו מותשים ופצועים. סבתא הביאה אותם לביתה.
אבא של סבתא עזר לסבא, טיפל בו והאכיל אותו. אחרי שבוע הם הודיעו שהם מאורסים כדי שיוכל להישאר איתם. באותה תקופה היו מעט גברים בריאים והרוב היו נשים, ילדים קטנים וקשישים, לכן הסכימו שסבא יישאר. לאחר חודש סבא וסבתא התחתנו.
שנה עברה והגרמנים החלו לאבד את כוחם והצבא הרוסי החל להשתלט על אזורים שהיו שייכים לגרמנים. ברגע שנכנסו הרוסים לאזור התבטל הגטו וסבא נלקח לחזית כחייל בצבא הרוסי להילחם בגרמנים. כך סבא וסבתא נפרדו לשנה וחצי.
אחרי כיבוש ברלין ע"י הצבא הרוסי סבא חזר הביתה. הוא לקח את סבתא והם חזרו יחד לעיר בה נולד – אומן, ושם הקימו את משפחתם.
חפץ חשוב – תעודת נישואים שנרשמה וחתומה בגטו
הזוית האישית
הסיפור המשפחתי המרגש תועד בבית הספר קדימה, קריית ביאליק, במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בשנת תשפ"ב.
מילון
אומןאוּמן היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי. עיר תעשייתית שבה כ־82,600 תושבים. עיר אוקראינית זו בעלת חשיבות רבה לחסידות ברסלב, משום שבה שוכן קברו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב. ויקיפדיה
ציטוטים
”סבא וסבתא החליטו במעמד החופה שהשמות שיתנו לילדיהם יהיו על שם הקרובים שאיבדו בשואה.“