מאגר סיפורי מורשת

שמי עופר רוזן.

בשנת 1976 הכרתי את סבתא של שגיא, רחל ז"ל  דרך שידוך של שני אבינו שעבדו כמנהלי עבודה בסוללבונה.

 מאלבום התמונות המשפחתי

בשנת 1977 נישאנו ושנה לאחר מכן נולד בננו הבכור עודד. עודד כיום כבן 45 נשוי ואב ל-4 ילדים. שנה ו-9 חודשים לאחר מכן נולד בננו השני, אלעד שהינו אביו של שגיא, נגה ונדב. חמש שנים לאחר מכן נולדה בתנו הילה שכיום היא בת 37 ונשואה.

ביום נישואינו

גידלנו את ילדנו באהבה גדולה וסבלנות ענקית. היינו מבלים איתם המון בטיולים ברחבי הארץ, בתי מלון בהמשך גם יצאנו לטיולים מרובים בחול . דאגנו להשקיע בהם המון גם בפן הלימודי וחבריהם תמיד היו מבקרים בביתנו.

בשנת 2010 נפטרה אשתי רחל ז״ל עקב רשלנות רפואית בגיל 53 ולא זכתה להכיר את שבעת נכדינו.

רחל אשתי ז״ל נולדה גם היא בחיפה בשנת 1956 להורים ניצולי שואה שעלו מרומניה לאחר הקמת המדינה הם עברו תלאות בדרך עד הגיעם לארץ ישראל בשנת 1949.

עם נכדי

רחל גדלה בבית אוהב מאוד, עם אבא מפנק מאוד ואימא שהייתה אישה חולה לאור התלאות שעברה. מי שגידלה את רחל הייתה אחותה הגדולה ממנה בתשע שנים שושנה. שושנה נישאה והתאלמנה במלחמת יום הכיפורים כשרחל הייתה רק בת 16. היא לא נישאה מעולם בשנית והייתה ועודנה דמות דומיננטית בחיי ילדיי ונכדיי. שגיא כמו שאר נכדיי מתנהג אליה כדודה נוספת והיא דואגת לפנק אותם.

רחל אשתי ז״ל למדה בבית הפקיד הנהלת חשבונות במסגרת מגמת התיכון, היא שירתה בצבא בחיל הים ואח"כ כאזרחית עובדת צה"ל ועזבה בגיל 23 כשבננו הבכור עודד היה בן שנה וגידלה את ילדינו עד שהילה הייתה בת שלוש ואז חזרה לעבודה בעיריית חיפה. היא עזרה בהקמת בית ספר ״עופר״ לילדים אוטיסטים ובהמשך עבדה באגף החשבונות במחלקת החינוך.

הייתה בינינו אהבה גדולה, תמיכה הדדית וקשר מצוין והכאב על לכתה בגיל צעיר ובאופן פתאומי היווה עבורי משבר שהוביל אח"כ לבעיות בריאות רבות. בשנת 2012 נולד שגיא נכדי הבכור והפך אותי לסבא מאושר מאוד.

בתחילת דרכי כסבא היינו נוסעים לנופשים ביחד, שגיא היה מבלה אצלנו סופי שבוע והייתי מעורב יותר, כיום בשל מצבי הבריאותי קשה לי להיות מעורב כל כך, אך אני משתדל לפגוש את נכדיי בסופי שבוע בביקוריי אצלהם או בביקוריהם אצלי, לחגוג עימם ימי הולדת וחגים, שיחות וידאו דרך הפלאפון ולהעניק להם תשומת לב ויחס, נכדיי נמצאים בראש סדר העדיפויות שלי ואני אוהב אותם מאוד.

סיפור קטן – הצל"ש

בשנת 1975 בתחילת דרכי כמכונאי מוטס, בדרכי לישון בבסיס בשעות הלילה, האזעקה הופעלה ורצנו לפעילות. הפעילות הייתה לחלץ בתנאי מזג אויר קשים מאוד מטיילים שנסחפו עם אוטובוס בואדי פארן. חילצנו את כל יושבי האוטובוס בשעת לילה מאוחרת ולאחר מכן גם חיילי צהל שנסחפו בשיטפונות בתנאים קשים מאוד. על פעולה זו של הצלת 69 אנשים קיבלתי יחד עם חבריי לצוות צל"ש ממפקד חיל האויר ואף בהמשך השנים נעשתה עליי כתבה בעיתון במחנה המספרת את הסיפור.

תמונה משפחתית

קישור לסרטון של סבא

https://drive.google.com/file/d/1qCZiP8P3n7umPJQNkqDdUzfQ12w-gTgn/view?ts=645b4fe3&pli=1

הזוית האישית

סבא עופר: שמחתי מאוד שיכלתי לשתף את שגיא בחלק מחיי וחיי סבתו רחל ז״ל שלא זכה להכיר (אך מגיל צעיר יודע על קיומה).

הנכד שגיא: עניין אותי לשמוע על הסיפור חיים של סבא וסבתא.