מאגר סיפורי מורשת

ב"ה

סבתא בת ציון וסבא נחמן מתגוררים כיום במבשרת ציון. סבתא נולדה בשנת 1946 בירושלים וסבא נולד בשנת 1946 בצפת. סבתא זוכרת היטב את ילדותה – היא נולדה בתקופת מלחמת השחרור, בכפר נווה יעקב. הכפר היה מוקף כפרים ערביים שניסו לכובשו וגם הצליחו בכך, יומיים לאחר קום המדינה כשהייתה בת שנתיים.

סבא נולד בצפת אך גדל בתל אביב גם הוא בשנים הראשונות של המדינה, הדודים שגרו איתם לימדו אותו שירים על המדינה ולקחו אותו לטייל הרבה.

הוריה של סבתא הם פנחס ושושנה גולדווסר. פנחס משה נולד בפולין בשנת 1912 ושושנה נולדה בוילנה בשנת 1919. פנחס ניהל את בית הספר "נווה יעקב" בירושלים, הקרוי על שם הכפר אותו נאלצו לנטוש, אהב לספר סיפורים על משפחתו וגם להמציא. שושנה הייתה מורה לחקלאות ובעיקר עבדה קשה בניהול הבית. הם עלו לפני המלחמה וכל המשפחה שלא הצליחה לעלות לארץ נספתה בשואה. סבתא גדלה במושבה הגרמנית בירושלים וזוכרת חיים טובים, עם הרבה חברים, בית ספר קרוב לבית שלא צריך לנסוע אליו ובכלל לא היו לאנשים אז מכוניות ואף לא טלפון קווי. הילדים היו משחקים הרבה בחוץ וסבתא אהבה מאוד לקרוא והחליפה ספרים כל יום בספריה. לסבתא היו שתי אחיות ואח ששמו יעקב – יעקב היה קצין בצבא ולאחר מכן התגייס למשטרה ליחידת החבלה ונהרג בתאונה בה התפוצץ חומר נפץ שבדק.

הוריו של סבא הם מרדכי וחיה גרשון. מרדכי נולד בפולין בשנת 1905 וחיה נולדה בשנת 1907 בצפת – מצד אמו סבא היה דור שביעי בצפת. מרדכי נפטר כאשר סבא היה בן 4 וחיה עבדה במשרד הפנים בתל אביב. לאחר פטירת אביו המשפחה עברה לגור בתל אביב בבית הוריה של חיה. סבו היה רב ולמד בעיקר גמרא וסבתו הייתה עסוקה בניהול הבית ובישולים. בבית היו תמיד הרבה ספרים והרבה אנשים, לסבתא היו שמונה אחים ואחיות. הדודים האלו תמיד היו עסוקים בעניינים הקשורים לארץ והיו להם הרבה סיפורים על מלחמת השחרור והעלאת יהודים ארצה. סבא זוכר שבמקום שבו גרו בתל אביב היו הרבה סוחרים והם באו הרבה לסבו שהיה רב בשביל לפתור מחלוקות ביניהם. סבו אף פעם לא הסכים לקבל עבור זה תשלום.

סבא וסבתא נפגשו בצבא בגרעין נח"ל, הוא מתל אביב והיא מירושלים. הגרעין היה בקיבוץ שלוחות והם התחילו לצאת סביב שנת 1966 בערך. סבתא מספרת שסבא רדף אחריה, שמר לה מקום בסרט ואוכל בגרעין. הם התחתנו בשנת 1969 בירושלים בשכונת בית וגן. באותו יום היה גשם ולא הייתה תזמורת כי סבתא חיה הייתה בימי האבל על אמה.

לחתונה אז היו מקבלים מתנות כמו מכשיר סודה (סיפולוקס), קערת פיירקס, סט כוסות, פרקולטור לקפה, כלי מטבח בעיקר. סבא וסבתא החליפו כמעט את הכל על שלושה סירי נירוסטה (שהם משתמשים בהם עד היום).

סבתא הייתה מורה לביולוגיה בבית ספר וסבא היה ארכיאולוג וגם חפר בעיר העתיקה. בהמשך סבתא למדה גם עריכה לשונית וערכה טקסטים וספרים וסבא עבד גם בחברה להגנת בטבע והיה מורה דרך.

בילדותם, הם אהבו לשחק חמש אבנים, כדורגל, לרכב על אופניים, "דודס". כיום הם אוהבים לטייל, לבקר את הנכדים ולארחם, סבתא אוהבת לצייר וסבא אוהב לקרוא וללמוד.

לדור הצעיר סבתא וסבא רוצים להגיד – תשחקו יותר בחוץ, עם חברים, אופניים, כדורגל וכו', פחות במסכים וטלפונים והכי חשוב לנו כיום זה שיהיה קשר טוב שישמר עם המשפחה.

סבתא בת 5

סבא בן 10

הזוית האישית

יהונתן: כיף ללמוד על הילדות של סבא וסבתא. המושג שלמדתי מסבא וסבתא זה סיפולוקס, שזה מכונת סודה של פעם. היה לי ממש כיף לכתוב את הסיפור של סבא וסבתא ולמדתי הרבה על הילדות שלהם. אני אהבתי את המשפט פחות במסכים וטלפונים (למרות שאני אוהב מסכים).