מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי דוב אילון, גדלתי עם הוריי ושתי אחיותי נורית התאומה שלי ואילנה האחות הבכורה בבית לחם הגלילית בגיל 9 עברתי עם אחיותיי לגור בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל כילד חוץ כי הוריי נפרדו. אהבתי לשחק בחוץ עם החברים שלי בכדור, בגולות, הקפות, כיבוש דגלים, כדורסל וכדורעף ולבנות ולפרק מכשירים חשמליים.

תקופת בית הספר ולימודים כשהייתי בגיל שמונה ביצעו את עבודות המוביל הארצי (ליד בית לחם הגלילית)הייתי סקרן ורציתי לראות מה עושים שם. אני זוכר שאספתי  חוטי חשמל שאיתם פוצצו את המנהרה שמובילה את מי הכנרת .

יום אחד, במהלך הטיולים שלי, הציע לי ערבי אחד לאסוף שק מלא בלוטים אוכל לחמור שלו ובכסף שקיבלתי תמורת העבודה הזו קניתי לי ממתקים. בגיל 9 ,הורי נפרדו ,העבירו אותי ואת האחיות שלי לקיבוץ שריד ואבא שלי עבר לחיות ביסוד המעלה.

באותה תקופה אהבתי  לצאת לשדה. יום אחד ראיתי נחש גדול זוחל לעבר עדר כבשים שהיה בשדה צעקתי והרועה הצליח להרוג את הנחש. אחר כך הוא אמר לי שבזכותי ניצלו הרבה כבשים.   בגיל 13 בקיבוץ כל הילדים שותפים בעבודה  במשק גם בתקופת הלימודים. אני אהבתי מאוד את העבודה בשדות העמק עם הפלחים של הקיבוץ . בכיתה י"ב הוקם המוסד החינוכי "עמקים "של קיבוצי השומר הצעיר בקיבוץ מזרע, עברנו ללמוד שם עם עוד תלמידים משער העמקים ומרחביה. בשנה זו (1970) הכרתי את סבתא ונהיינו חברים.

שירות צבאי

התגייסתי בחורף לצה"ל בהתחלה חשבתי שלהיות חייל זה קל אבל מהר מאוד למדתי שזה בכלל לא פשוט. התגייסתי  לנח"ל -בני משקים  לפיקוד.  אחרי טירונות וקורס  מ"כים עשיתי קורס צניחה עברתי לגדוד חמישים (נח"ל מוצנח).

בקיץ 1972 הייתי בתעלת סואץ, ויכולתי לראות את המצרים ממגדל התצפית. החיילים המצרים התרחצו במי התעלה, ולנו היה אסור. כעבור שנה וחצי (1פרצה מלחמת יום כיפור ואני הייתי בבקעת הירדן ובימיה האחרונים של המלחמה עליתי לרמת הגולן לעזור שכבשנו מידי הסורים לאחר מלחמה קשה. זו היתה מלחמה קשה עם הרבה נפגעים והרוגים.

אני עד היום עושה שירות מילואים כמעביר ציוד כבד  (טנקים)למרות שכבר יכולתי להשתחרר מזמן.

אחרי הצבא ,עברתי לחיות עם סבתא בקיבוץ מזרע, שם עבדתי בהשקיית השדות ,ריכזתי את מטע האבוקדו ובשנת 1983 יצאתי ללמוד  הנדסאי מים וקרקע. לאחר סיום הלימודים חזרתי לקיבוץ וריכזתי את ענף הפרדס והמטע של מזרע . בתקופה זו נולדו לנו ארבעת ילדנו : יעלה,זיו  (אבא שלי),יונתן ויאיר.

כשהייתי בן 43 החלטנו לעזוב את הקיבוץ ולעבור לגור בישוב קהילתי רקפת במשגב.  עבדתי בחברת "פלסטרו" להשקיה בקיבוץ גבת ,שבעמק יזרעאל.   בגלל שהייתי מומחה השקיה קיבלתי תפקיד כמנכ"ל חברת פלסטרו  השקיה בשלוחה הסינית  של החברה. עברנו לגור בסין למשך כמעט 4 שנים. זיו ויעלה, הילדים הגדולים שלנו לא עברו איתנו לסין כי הם כבר היו בוגרים, אחרי צבא.

כשחזרנו לארץ  המשכתי לעבוד בתחום ההשקיה, בארץ ובחו"ל (עבדתי מספר שנים בג'מאייקה בתחום הזה), ואחרי שחזרתי לארץ בשלב מסוים הפכתי לעצמאי, ועד היום אני עושה פרויקטים של השקיה וחקלאות עבור חברות שונות בארץ ובעולם.

הזוית האישית

הנכד נדב: היה כיף לראיין את סבא. למדתי ממנו הרבה עליו.