מאגר סיפורי מורשת

הסיפור תועד ונכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים, יוקנעם עילית

נחמה (נטשה) דבורקינד נולדה בבלארוס בעיר מינסק, שזו עיר הבירה של בלארוס. היא נולדה בשם נטשה (באותה תקופה יהודים נתנו שמות שדומים לשמות יהודים מחשש לאנטישמיות), הוריה ניצולי שואה וניצלו כיוון ששירתו בצבא האדום. לאחר השואה לאמה נשאר אח אחד מתוך 17 אחים ואביה נשאר רק הוא מתוך חמישה אחים, לא היו ניצולים נוספים. היא גדלה ללא דמויות של סבא וסבתא והיא הרגישה את החיסרון. בביתם שבמינסק גרה דיירת נוספת, אישה מבוגרת שנשארה לבדה אחרי המלחמה, אז הוריה של נחמה קיבלו אותה למשפחתם והיא גרה איתם, היא הייתה קוראת לה סבתא, והאישה הזו לימדה את נחמה לבשל.

המטבח בבלארוס במיוחד בשנים שלאחר המלחמה היה מאוד עני, לאנשים לא היה מה לאכול ולא היה כסף לקנות, הכלכלה לא הייתה במצב טוב, מצב זה לימד אותה הרבה דברים, אחד מהם זה איך להיות חסכונית ולהוציא הרבה אוכל ממעט.

מתנה שנחמה קיבלה

נחמה התחתנה בגיל 18 ועברה לגור עם בעלה באורל, אזור שמחבר בין אירופה לאסיה. שם היה המטבח שונה לגמרי ולכן כיום יוצא שהיא מכינה הרבה מאכלים שונים מכל מיני תרבויות. בשנת 1982 הם עלו ארצה יחד עם שני ילדיהם והתיישבו בירושלים. היא התגייסה לחיל האוויר ועבדה בתור אזרחית עובדת צה"ל בתור מהנדסת אלקטרוניקה ושירתה שם כמעט 35 שנים. לאחר שילדיהם גדלו והקימו משפחות, נחמה ובעלה עברו ליקנעם כדי להיות קרובים למשפחה ולששת נכדיהם.

מתכון למאפה בצק שמרים במילוים שונים:

מתכון לבצק:

–       חצי קוביית שמרית

–       כוס חלב בטמפרטורת החדרמים

–       כפית סוכר

–       חצי כוס שמן

–       קמח לפי העין, שהבצק לא ידבק לקערה

מתכון למילוי:

–       גבינת טבורג

–       שמנת חמוצה

–       ניתן להוסיף מלחסוכר

*ניתן לשים כל מילוי שרוצים

אופן הכנה:

שמים בקערה חצי קוביית שמרית, כוס חלב, כפית סוכר, חצי כוס שמן ומערבבים, לאחר מכן מוסיפים קמח עד שהבצק לא נדבק לקערה, מערבבים טוב ונותנים לבצק לנוח, עד שהוא מכפיל את נפחו. בזמן שהבצק נח מכינים את המילוי, מערבבים את הגבינת טבורג יחד עם השמנת החמוצה (ניתן להוסיף מלח או סוכר). כשהבצק תפח מספיק, צריך להוריד לו שוב את הנפח נותנים לו לתפוח עוד קצת, ובינתיים מחממים תנור ל-180. משמנים תבנית עם נייר אפייה חותכים את הבצק בצורה הרצויה, מסדרים את הבצק עם מרחקים אחד מהשני ומוסיפים מעל את המילוי.

הזוית האישית

מיטל הסטודנטית המתעדת: נהניתי מאוד להכיר את נחמה, היא אישה מדהימה עם לב ענק שתרמה רבות למדינה. היא אישה מאוד חמה והרגשתי מאוד רצויה וניכר שהיא נהנתה ועשתה את זה באהבה. נהניתי מאוד להיות שותפה לבישול שלה ונהניתי מאוד לשמוע את הסיפורים שלה. אני מאחלת לה ולמשפחתה הרבה בריאות איתנה ולמשפחתה שתחבק אותה בלי סוף כי היא אישה מדהימה: לא יצא לי לפגוש אנשים כמו נחמה שנותנים כל כך הרבה אהבה ודואגים תמיד לאחר.

נחמה: אני מאוד שמחה ומברכת על הפרויקט הזה, ישנם דברים שאי אפשר להחזיר, כמו בישולים ותבשילים, מאכלים הם תרבויות וצריך להנציח אותם ושמור אותם קרוב ללב.

הסיפור תועד ונכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים, יוקנעם עילית