מאגר סיפורי מורשת

שמי נונה מרציאנו שם משפחה לפני הנישואים: בניזרי נולדתי בשנת: 1938, בעיר קזבתלנקה במרוקו.

עליתי לארץ בשנת 1950 במטוס, ביחד עם המשפחה שלי עקב האנטישמיות. הרבה זמן רצינו לעלות לארץ זה תמיד היה החלום שלי להיות בארץ הקודש.

המשפחה שלי גרה במרוקו הרבה זמן עוד לפני שהתחילה אנטישמיות. הם רצו לעבור לגור במדינה אחרת, אבל היה קשה לעבור ממדינה למדינה ולהיפרד מהמשפחה והחברים. כחודש אחרי הם החליטו לעבור לגור בצרפת, יחד עם הדודים שלנו. בצרפת עדיין לא החלה אנטישמיות.

בצרפת, גרנו בבית של הדודים שלנו חצי שנה ואחרי חצי שנה התחילה אנטישמיות.  בני המשפחה שלי החליטו לעלות לארץ ישראל, בגלל שנמאס להתפלל ולשמור מצווות בפחד. המשפחה החליטה לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לדודים שגרו בנתניה.

כשהגענו לארץ, נציגי הממשלה לא רצו להעלות אותנו לנתניה, ההחלטה היתה בידיהם. היציעו להם לעבור לכל מיני כפרים בצפון הארץ. היה שם מאבטח צרפתי, שידע לאן לוקחים אותנו, והוא גילה להם שלא לוקחים אותנו לנתניה, אלא לוקחים אותם לאחד הכפרים.

בני המשפחה שלי נלחמו ולא ויתרו וביקשו להגיע לנתניה, לדודים שלנו. אחרי שכל הלילה רבנו איתם,  הם התייאשו והסכימו לקחת אותנו לנתניה. המשפחה שלי כל כך שמחו לשמוע את זה בגלל שדודים שלנו שם והם יודעים עברית אז הם יוכלו לעזור לנו. אחרי כמה ימים המשפחה שלי הגיע לנתניה והם כל כך שמחו להגיע לנתניה. הדודים שלי עזרו לנו בשפה הכירו חברים ושכנים ועזרו לנו למצוא עבודה.

כשעליתי לארץ היה קשה מאוד להסתדר מבחינת השפה הקשה, והקשר החברתי ומציאת עבודה נגיש ונוח. כיום אני בפנסיה וכרגע אני מוגבלת בשל כמה מחלות אני נהנה מהישיבה בבית כשהילדים והנכדים באים ואני מנסה לשמוח איתם כמה שאפשר.

גלגולו של חפץ: מגילת אסתר

מגילת אסתר של סבי: כתב אותה יצחק מרציאנו ז"ל, המגילה נכתבה לפני 30 שנה, הוא למד להיות סופר סתם וכתב גם ספרי תורה רבים. במשך 30 שנה המגילה עוברת במשפחה. מהסבים אל הילדים ומהילדים אל הנכדים כרגע המגילה נמצאת אצל בן דוד שלי.

מנהגי חנוכה

בראש חודש כסלו, לפני חג החנוכה – המנהג בביתנו להכין קוסקוס, מדליקים נר ומכינים ספינג' שזה כמו סופגניות מרוקאיות, ומכינים פתיל מיוחד לחנוכייה שמכינים אותו מצמר גפן. כהכנות לקראת חג החנוכה מכינים את הפתיל המיוחד העשוי מצמר גפן.

הזוית האישית

אורי גדניאן: בסיפור של סבתא שלי: אהבתי שהיא אמרה שהיא מנסה לשמוח כמה שאפשר ואינה מוותרת. מאחל לסבתא שלי אריכות ימים, בריאות, ושתמיד תהיה שמחה ושאנחנו נחגוג ביחד את החגים ושיקרה רק טוב. הייתי רוצה לאחל לסבתא שלי חיים ארוכים, שלא תפסיק לחייך ושאני תמיד אוהב אותה.