מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל ארנון, נולדתי בשנת 1945 במצרים באלכסנדריה, להורי הילה ומעתוק דאבי.

הורי גרו בירושלים ובשנות ה- 20 לא היו מים בעיר, זו הייתה תקופת הצנע בישראל. את המים הובילו במכליות וכך הגיעו המים אל המשפחות.

זיכרונות מהחיים באלכסנדריה, במצריים

עקב המחסור במקומות עבודה ופרנסה, ירדו הורי למצרים, היות ואבי מצא שם עבודה כדיין בבית הדין הרבני וכמוהל. בזמנו הורי נסעו מדי פעם ברכבת ממצרים לירושלים כדי לבקר את בני המשפחה. החיים במצרים היו מאושרים היה לנו קשר טוב עם שכנינו הערבים שכיבדו אותנו מאוד ואנחנו כיבדנו אותם. אני הספקתי להיות רק בגן ילדים ולא בבית ספר, אחי למדו בבתי ספר צרפתים ששם שפת האם היא ערבית ושפה נוספת היא צרפתית.

בילדותי שיחקתי במשחקים כגון סבתא סורגת, קלאס. את כל המשחקים ששיחקנו, היינו משחקים בתוך הבית בלבד לא היו מתנס"ים ומועדונים, כל הפעילויות התקיימו בבתי הספר שאחיי הגדולים למדו בהם.

רקע יהדות מצרים

"יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר הוקמה על ידי פליטים מארץ ישראל שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון…. לאחר עליית נאצר לשלטון החריפה ההתנכלות של השלטון ליהודים, המוסדות היהודים הרשמיים ובהם בתי ספר יהודים, בתי חולים, ארגוני רווחה ותנועות נוער הולאמו או הוצאו מחוץ לחוק‏. בנובמבר 1956 חתם נאצר על צו המורה על הפקעת רכושם של אזרחים שנעצרו או על מי שמוגדרים כ"נתון תחת פיקוח"…בעקבות הרדיפות נאלצו רבים מיהודי מצרים (כ-30,000) לעזוב את מצרים. רבים עזבו בספינות אל אתונה, נפולי ומרסיי. הממשלה החרימה את כל רכושם של היהודים שיצאו ממצרים, והם אולצו לחתום על הצהרה שאין להם תביעות ממצרים ולא יחזרו אליה לעולם"‏ (ויקיפדיה)

החזרה לארץ ישראל ממצרים

הקשרים בין ישראל למצרים החלו להתערער לפני מלחמת העצמאות ואז החל מצב היהודים להיות מסוכן שם, לכן הורי החליטו לעלות לארץ ישראל וזה קרה בינואר 1953. היות ובזמנו לא נתנו ליהודים לצאת את מצרים הורי נסעו לצרפת ובדרך צרפת הגיעו לישראל. אסור היה לקחת כסף ורכוש איתנו ונאלצנו לעזוב את הכל: משחקים, רכוש עצמי ועוד.

אחותי הבכורה התחתנה ולאחר יומיים היא ובעלה עלו לארץ באונייה האחרונה שנסעה מאלכסנדריה לחיפה ישירות וכאן קיבלו אותה בני המשפחה שהיו בארץ. אני זוכרת את יום הגעתנו לארץ ישראל לנמל חיפה. אחותי ובעלה עמדו למטה יחד עם בני המשפחה ונופפו לנו. אני זוכרת את נוף הכרמל ממול המראה היה מרהיב. התרגשתי לראות את בני משפחתי ונהניתי להיות בישראל עם משפחתי ועם כל השכנים וחברים.

הזוית האישית

סיפורה של יעל ארנון תועד ע" ליאור דנן במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי