מאגר סיפורי מורשת

שמי מעיין, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי,  דשינקה גדיש.

סבתא שלי נולדה בצ'כיה בשנת 1947 אחרי המלחמה (מלחמת העולם השנייה). כשסבתא שלי הייתה בת שנה וחצי, המשפחה שלה ברחה כי הרוסים הגיעו לצ'כיה הדמוקרטית. הרוסים הפכו את צ'כיה למדינה קומוניסטית ולכן הם ברחו, כי הם רצו לחיות בדמוקרטיה.

סיפרו לסבתא שלי שהחביאו את שעון הזהב של אימא שלה בתוך החיתול וקראו לה דשינקה, היא דיברה סלובקית עוד מצ'כיה. סבתא שלי והמשפחה שלה נסעו לאוסטריה לעיירה בשם הליין. באוסטריה היו הרבה הונגרים, אז סבתא שלי למדה לדבר הונגרית. סבתא שלי ומשפחתה היו במחנה פליטים במשך שלוש שנים. המטרה שלהם הייתה לעלות לארץ ישראל אבל בימים ההם היה מאוד קשה להשיג תעודת כניסה לישראל.

בסופו של דבר הם הגיעו לקנדה ושם סבתא שלי גדלה. בגן שלה היו לכל הילדים שמות עם צלילים שונים מהשם של סבתא שלי, והיא מאוד רצתה שיהיה לה שם כמו רוב השמות שהיו בגן. יום אחד היא החליטה שמאותו יום יקראו לה ג'יני. היא לא זוכרת איך בדיוק השם נוצר, אבל היא כן זוכרת שהיא נולדה להיות ג'יני. ההורים שלה עדיין לא ידעו לכתוב באנגלית אז הם ביקשו מהשכנה לכתוב מכתב לגננת, שמהיום קוראים לה ג'יני. היום כאישה היא מאוד אוהבת את השם דשינקה, אבל היא עדיין חושבת שנועדה להיות ג'יני.

הזוית האישית

מעיין הנכדה המתעדת: היה כיף גדול לשאול את את סבתא שאלות ולשמוע על העבר שלה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.