מאגר סיפורי מורשת

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, שאלתי את אבי על ההיסטוריה המשפחתית שלנו בלוב, בצל מאורעות השואה.

אבי סיפר על סבא וסבתא שלו, ג'וליה, שחיו בטריפולי בימי עליית הפשיזם בלוב. הסבא והסבתא כמו כל קהילת היהודים בלוב, סבלו מפרעות המוסלמים במדינה.

עם קום המדינה הם עלו לארץ והקימו משפחה בעיר אשקלון. סבתי נולדה בארץ וגם הוריי, הם יודעים מעט על קורות הסבא והסבתא שלהם.

להלן קורות שואת יהודי לוב – רקע, לקוח מתוך ויקיפדיה

ביולי 1911 דרשה איטליה מהאימפריה העות'מאנית המדרדרת את השליטה בלוב. משלא נענתה, פתחה איטליה במלחמה ועד מהרה כבשה את ערי החוף המרכזיות של לוב. חלק מיהודי לוב תמכו באיטליה, והיו כאלו שאף עזרו לה במאמץ המלחמתי. אחת הסיבות להעדפת איטליה ושינוי המשטר החל עוד קודם לכן בהשפעות האיטלקיות על לוב בקשרי התרבות והמסחר, סיבה אחרת הייתה הפרעות התכופות ביהודים מצד שכניהם המוסלמים; גל האנטישמיות ברחבי האימפריה העות'מאנית (לעיתים בהשפעה נוצרית-קתולית), שהחל במחצית השנייה של המאה ה-19, לא פסח גם על יהודי לוב. הזכויות והאוטונומיה שקיבלו היהודים מהשלטונות העות'מאניים לא מנעו משכניהם המוסלמים לבצע בהם פרעות חוזרות ונשנות.

לאחר הכיבוש האיטלקי קיבלו יהודי לוב מעמד חוקי, והיוו קבוצה דתית-אתנית משמעותית בעיקר בשל תפקידם החשוב בכלכלה הלובית. לימוד השפה האיטלקית והתרבות האירופית, שהחל עוד לפני הכיבוש, התעצם. אלא שהשלטון האיטלקי שתחילה ראה ביהודי לוב כאיטלקים, כפי שראה את יהודי איטליה, שינה גישתו במהלך השנים והתייחס אליהם כ"ילידים" המוסלמים, ואף כנחותים מהם. לאחר עליית הפאשיסטים לשלטון, הוצב למשול על לוב בשנת 1934, איטלו באלבו. הוא פעל רבות לפיתוח "המושבה האיטלקית", וראה בה, כמו מנהיגים פאשיסטיים אחרים, חשיבות סמלית בחזרה לגדולתה של איטליה בשל הכיבוש הרומי בלוב בשעתו[2]. בלבו הבין היטב את חשיבותם של היהודים לכלכלתה של לוב, כחלק מהאידאולוגית שלו בדבר פיתוח והכנסת קידמה ללוב. בתקופתו הואצו תהליכי מודרניזציה רבים בקהילה, ואף שולבו יהודים במוסדות ממשלתיים. בלבו כיבד את מסורת היהודים כל עוד לא עמדה בסתירה לפעולותיו להביא את לוב לקדמה. דוגמה לסתירה כזו הייתה כאשר העניש יהודים במלקות בתגובה לכך שסגרו חנויותיהם בשבת מחוץ לשכונות היהודיות. כשנה מאוחר יותר, באוקטובר 1937, הודה בפני אספת המפלגה הפאשיסטית שכינס, כי שגה בעת החלטה זאת, ואמר כי אין הוא מבחין בין איטלקים קתולים לאיטלקים יהודים, כולם איטלקים. מוקדם יותר באותה השנה ביקר מוסוליני עצמו בלוב, ובין היתר את הקהילה היהודית שבה. הוא זכה לקבלת פנים מפוארת מצד הקהילה, ואף הבטיח כי יהודי לוב יהיו בטוחים שאיטליה תכבד את הקהילות היהודיות ומסורתם, דתם ומנהיגם.

במהלך הריאיון שלי עם סבתא יהודית, שאלתי אותה מה היא יכולה לספר לי על שואת לוב לפי מה שהיא שמעה והיא לא כול כך ידעה איך לענות לי כי היא לא יודעת על השואה שהייתה שם, סבתא שלי נולדה בארץ ישראל, אך הוריה ז"ל גרו בלוב אבל אינה יודעת אם הם היו שם בזמן השואה.

הזוית האישית

למדתי עוד דברים על סבתא שלי והמשפחה שלה