מאגר סיפורי מורשת

שמי נטע, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבי, אריה רוזנבלום, וסבתי בתיה רוזנבלום, במאגר המורשת של התכנית.

סבי אריה נולד בפולין בעיר דז'רז'וניוב ב-27 בדצמבר בשנת 1950. הוא נולד פג והייתה לו אחות תאומה, אך אף רופא לא רצה לטפל בקטנים האלה שנולדו באמצע החורף. ובנוסף לזה, כל הרופאים אמרו שהם לא ישרדו. אך סבי שרד. בצער רב, אחותו התאומה פנינה נפטרה בגיל חצי שנה, זכרונה לברכה. כשהיה בן שש וחצי עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

כשהמשפחה עלתה לארץ יישבו אותם בצריפים שהיו במעברה בגבעת אולגה. ב-1961 סבי ומשפחתו עברו לשכונת מכבי הישנה בתל אביב. לאחר שעברו לתל אביב, סבי התחיל ללמוד בבית הספר היסודי, כל ישראל חברים – אליאנס, שנמצא בשכונת שבזי. לאחר מכן למד בבית ספר תיכון מקצועי ששמו הוא מקס פיין. ב-1969 התגייס לצה"ל ושירת כחשמלאי רכב ביחידה. כשסיים את שירותו בצה"ל עבד בבתי מלון, וביניהם מלון פארק כמנהל אחזקה של המלון. לאחר שהמלון נמכר סבי עבד כמנהל אחזקה בבניין של חברת נכסים במשך 26 שנה.

סבתי בתיה נולדה בעיר פרם הנמצאת בהרי אורל שברוסיה ב-5 בדצמבר 1949. היו לה שלושה אחים והיא הייתה בת הזקונים. כשהתחילה ללמוד בכיתה א', אחיה הגדול התחיל ללמוד רפואה. כשהייתה בת חמש וחצי היא הייתה ילדה יפה עם תלתלים ועם עיניים שחורות גדולות, וכשהלכה עם אחותה לחברה של אחותה, קבוצה של צוענים עם ילדים קטנים ניסתה לחטוף אותה. למזלה, כשתפסו אותה והתחילו לברוח, אחותה רצה אחריהם והצליחה להציל אותה.

כשהייתה בת 10 אביה התחיל לעבור סדרה של התקפי לב, ההתקף הראשון היה התקף מאוד חזק שזעזע את כל הבית ולאחר מכן חווה עוד שלושה התקפי לב, ומשום כך ילדותה של סבתי הייתה מלווה במחלות של אביה. שלושה שבועות לאחר יום הולדתה ה-18 אביה נפטר. היא התחילה ללמוד כלכלה ומסחר (בניגוד לשלושת אחיה שלמדו רפואה) ובו זמנית עבדה בכלבו בעיר.

בגיל 25 עלתה לארץ עם אמה ואחיה סולומון (אחיה הגדול עלה לארץ שלוש שנים לפניהם מהעיר ריגה, העיר שסבתי גרה בה הייתה עיר תעשייה צבאית סגורה ולכן לא נתנו לצאת ממנה. כתוצאה מזה אחותה עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1991). סבתי ומשפחתה היו תחת מעקב הקג"ב משום שביקשו מספר פעמים לעלות לארץ.

סבתי עשתה הסבה אקדמאית ברמת גן והתחילה לעבוד במבטחים מחשבים בע"מ, שם עבדה במשך 30 שנה כחשבת שכר, מנהלת כספים ומנהלת כוח אדם עד שיצאה לפנסיה מוקדמת עקב סגירת החברה. סבי וסבתי הכירו בתל אביב כשסבתא הייתה בת 26 וסבא היה בן 25. לאחר שבועיים החליטו להתחתן. התאריך היה ה-14 ביוני 1976, אמי חגית נולדה כשנתיים לאחר מכן ודודי נולד שלוש שנים אחר כך.

מכשיר לחירור מצות – סבתי זוכרת את המכשיר עוד מהרגע שהתחילה לזכור, עבודתה בתור ילדה קטנה הייתה לעשות חורים במצות שמכינים לקהילה

מימין: משפחת סנדרוביץ' ב-1910 לערך, סבא רבא והילד הקטן הוא אבא של סבא של נטע, במרכז: סבתא עם אחיה, 1965, משמאל: סבתא בכיתה ד' 

מימין: סבא אריה והמשפחה בשכונת מכבי בתל אביב, במרכז: סבא אריה עם אחותו בפולין, משמאל: משפחת רוזנבלום

מימין: סבא אריה בצבא, במרכז: סבתא בדצמבר 1974 במקום העבודה, לפני העלייה לארץ, משמאל: סבתא עם נטע

למעלה ימין: תמיכה במלחמה בסרטן, למעלה משמאל: יום הולדת 3 של מעיין, אחיה של נטע, 11.22, למטה מימין: החתונה של סבא וסבתא, 4.6.1974, הצד של סבתא, למטה משמאל: תמונה משפחתית אחרי 28 שנים

הזוית האישית

נטע הנכדה המתעדת: החוויה שלי הייתה מהנה, שמחתי ללמוד דברים חדשים על סבי וסבתי. היה מאוד נחמד לפגוש אותם בבית הספר. כיף לעשות משהו שונה ממסלול הלימודים הרגיל.

סבא וסבתא: נהננו מכל רגע, חיכינו כל פעם מחדש ליום שני, ימי המפגש בתכנית.