מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי יגאל שטיינר נולד בשנת 1950 בקיבוץ מגידו, הקיבוץ שבו גדל וגר עד היום.

סבא שלי היה הילד הכי צעיר בקבוצת הילדים הראשונה בקיבוץ. מהגן הוא גדל וגר בבית הילדים מכיוון שאז לא היה נהוג שהילדים גרים בבית הוריהם. סבא שלי מעולם לא ישן בבית של ההורים שלו. בתקופת בית הספר היסודי סבא שלי למד בבית ספר יסודי משותף עם קיבוץ "גבעת עוז", ובסוף יום הלימודים חזר עם הילדים של מגידו לשהות בבית הילדים.

בתקופת התיכון ועד הצבא הוא למד במוסד חינוכי מועצתי: "שומריה". בשנות התיכון סבא שלי התגורר וישן בשומריה עם חבריו לשכבה. שלושה ימים בשבוע, הילדים של הקיבוץ חזרו למגידו, אחרי הלימודים, כדי לעבוד בעבודות חקלאות שאז הי נקראו "פלחה". בשאר ימיי השבוע הם שהו בשומריה.

בשנים: 1968 עד 1970 סבא שלי שירת בשריון, בשירות הסדיר. בזמן שירותו נמשכה מלחמת ההתשה. הוא שירת שנה בשבטה (בדרום), שנה בסיני, ושנה נוספת בקורסים.

כשסבא שלי השתחרר מהצבא הוא חזר לעבוד ב"פלחה". זה מה שהיה נהוג. אז לא היה דבר כזה "טיול אחרי צבא".

מאז סבא שלי עבד בעבודות בקיבוץ במשך שתיים עשרה שנים. הוא עבד בגד"ש, במוסך, ובמפעל תכשיטים שהיה שייך לקיבוץ. לאחר מכן הוא עבר ללמוד בבצלאל בירושלים. הוא למד שם ארבע שנים, ולאחר מכן הוא חזר לקיבוץ, לעבוד במפעל התכשיטים.

בשנת 2003 פוליגל הזמינו את סבא שלי לעבוד אצלם. הוא עבד שם שתיים עשרה שנה. פוליגל התחילו לייצר חלקים למחסנים של כתר, מכיוון שהמחסנים ממש הצליחו, כתר החילטו לקנות מפעל אחד של פוליגל.

ב2004 הוא התחיל ללמוד בטכניון במשך שלוש שנים. לאחר מכן הוא עבר לכתר והוא עובד שם כבר שמונה עשרה שנה עד היום.

בזמן הזה הוא הספיק להקים משפחה, עם סבתא שלי צבייה. נולדו להם חמישה ילדים, ועד עכשיו הוא גר במגידו, עם סבתא שלי.

הזווית האישית

מסר מסבא שלי לדור הצעיר: "להיות טובים ולעשות טוב"