מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא ברוך ציז, נולדתי ב1952 כבן יחיד להורים מבוגרים בקריית חיים. 

אני קרוי על שם סבי שהיה רב גדול בליטא. אבי ישראל היה ניצול שואה יחידי מעיירה שלמה בבלרוס, כשביום אחד איבד את כל משפחתו שכללה אישה, ילדים, הורים, אחים ומשפחה מורחבת.

אימי שהיתה בת למשפחת רבנים, עלתה לארץ לפני מלחמת העולם. אימי היתה רווקה מבוגרת, ואבי הגיעה כאוד עשן ואחרי תלאות מרובות, שעבר במשך כל המלחמה.

באותם שנים קריית חיים היתה ישוב קטן של פועלים ניצולי שואה, ועולים חדשים מארצות ערב. באותם ימים הילדות הייתה ילדות מאושרת, רובה עם משחקים בחוץ, הרבה כדורגל והליכה לים. כילד אהבתי מאוד לקרוא, ובעיקר אנציקלופדיות, והיה לי צימאון חזק למידע. כמו כן אהבתי מאוד לשחק כדורגל ולצפות בכדורסל . 

בגיל מאוד מוקדם התחלתי להתעניין במוזיקה בריטית ואמריקאית במיוחד רוק, קלאסי ופופ. כבר בגיל צעיר התחלתי לקנות תקליטים של הביטלס, האבנים המתגלגלות, של בוב דילן, פינק פלויד ועוד. מהתקליטים הללו למדתי אנגלית.

למדתי בבית ספר יסודי "גורדון" ועם חלק מהילדים שהיו איתי בכיתה, אני בקשר עד היום. הייתי תלמיד טוב עם נטייה חזקה למקצועות ראליים. הייתי תלמיד מאוד מאוד שובב, כמעט ולא היו לי מחברות, ולא הכנתי שיעורים, בגלל שהלימודים היו מאוד קלים, והדרישות מהמורים היו נמוכות. 

בתיכון הלכתי לבית ספר מובחר בחיפה בשם בסמ"ת, שהיה בית ספר מקצועי תיכוני, ודרש נסיעה באוטובוס לחיפה במשך יותר משעה לכל כיוון. בבית הספר למדנו כל יום עד ארבע. הייתי מגיע הביתה בסביבות שש והייתי צריך לעשות עוד הרבה שיעורים, דבר שגזל ממני את כל הפנאי, ואת כל משובת הנעורים, וגרם לי להתנתק מחברי הילדות שלי.

בגיל שמונה עשרה עם סיום לימודי התיכון, חוויתי אירוע מכונן שהשפיע עלי לאורך כל חיי. אימי האהובה נספתה בתאונת דרכים קשה ליד הבית ונותרנו אני ואבי לבד.

 סיימתי תיכון בהצטיינות והתקבלתי למסגרת העתודה האקדמאית והתגייסתי ב1970. עשיתי טירונות ב-1971 בחופשה בין שנות הלימוד, ועשיתי קורס מ"כים ב1972בחופשת קיץ.

  ב – 1973 פרצה מלחמה וגויסתי בתחילתה. היינו פלוגת עתודאים שהוצבה במעבר הג'ידי לעצור את התקדמות הצבא המצרי, ולמזלנו היינו דיי מושבתים, וכל היום עסקנו בכוננות נגד הקומנדו המצרי ולמזלנו לא נתקלנו בהם.

לאחר מכן במשך כמה חודשים שימשתי מ"כ בבסיס קליטה ומיון, 

התחיילתי ב1974 עם קורס קצינים בבה"ד 1 והתחלתי שרות כקצין בחיל האוויר. בשלוש השנים הראשונות שירתי בסיני ביחידת בקרה קטנה של חיל האוויר, ליד הגבול המצרי. בבסיס שבו הייתי בקורס קצינים טכניים בחיל האוויר, בתחילת שרותי, הכרתי חיילת יפיפייה בשם נורית איתה אני נשוי עד היום. 

למדתי כעתודאי בטכניון הנדסת חשמל ושירתי חמש שנים בחיל האוויר. אחרי הלימודים השתלבתי במגוון תפקידים של קצין טכני בשדה, במטה ובהדרכה. השתחררתי בדרגת רב סרן, ולאחר השירות הצטרפתי לרפא"ל כעובד מחקר. במסגרת רפא"ל הייתי בשנתיים שבתון בחברת HP בקליפורניה. 

ב1997 עזבתי את רפא"ל והקמתי סטארט-אפ בשם WITCOM שפיתחה מערכת תקשורת מיקרוגל רחבת סרט. כמו כן הייתי יועץ של חברות רבות בנושא תקשורת אלחוטית. עד היום הקמתי עוד שני סטרטאפים שהאחרון בהם UBIQAM קיים עד היום. UBIQAM עוסקת בהורדת הפרעות למערכות סלולריות, ומוכרת בעיקר בארה"ב ל AT&T ו-VERIZON. אני פעיל מרכזי בחברה עד היום ומוביל את המאמצים האלגוריתמים של החברה. יש לי עד היום יותר מעשרה פטנטים רשומים בארה"ב וישראל. כמו כן הקמתי לעצמי חברת יעוץ פרטית בשם "נתיב ידע" על שם שבעת נכדי- נווה, תום, יובל, בן, יונתן, דניאל, עופרי. נכדי השמיני אדם נולד אחרי הולדת החברה. 

הזווית האישית

ברוך: המפגש היה בעיקר זמן איכות, לבלות עם הנכד האהוב, ולנסות להרחיב את אופקיו בהיסטוריה האישית שלי, שלא הייתה הזדמנות אחרת לספר אותה. לכן המפגשים האלה הינם רעיון מצוין ליצור הזדמנות לקשר הזה, שלא הייתה קורית אלמלא המפגשים.

יובל: המפגשים הרחיבו את הקשר ביני לבין סבא, במפגשים הכרתי את סיפורי חייו של סבא.