מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל לוין נולדתי בשנת 1960 ברבט עיר הבירה של מרוקו ארץ מוסלמית.

כילדה למדתי בבית ספר נוצרי בשפה הצרפתית. אני מדברת קוראת וכותבת בשפה הצרפתית, גם את השפה המרוקאית אני מבינה ומדברת קצת מצחיק.

בגיל שבע בשנת 1967 פרצה בארץ מלחמת ששת הימים. כיהודים בארץ מוסלמית חיינו בתקופה הזאת בפחד. הערבים במרוקו הזדהו עם המדינות הערביות שנלחמו בישראל (ירדן, מצרים, סוריה), לכן הסתגרנו בבית והצמדנו לדלת הכניסה את הכיסאות והשולחנות של ביתי. בחוץ היו הפגנות, והתפרעויות של המרוקאים. למזלנו  לא נפגענו, וכעבור שבוע חזרנו לחיות כרגיל.

עכשיו מתחיל "הסוד"- הורי חשבו שלא בטוח לחיות במרוקו, והתחילו בתכנון העזיבה של מרוקו והעלייה לארץ ישראל. הורי אנשים דתיים ולכן היה להם חשוב להגיע לארץ הקודש, ולא לצרפת או קנדה ששם היה הרבה יותר קל להשתלב ולהצליח. בסודי סודות  במשך שנתיים היו להורי שיחות עם אנשי הסוכנות היהודית. לנו, הילדים, ההורים סיפרו רק שבוע לפני שעזבנו את מרוקו וביקשו שנשמור בסוד. לא נפרדתי מחברים כי אסור היה לספר את "הסוד".

בשנת 1969 טסנו לישראל דרך צרפת. שהינו כחודש במחנה מעבר במרסיי, ומשם טסנו לישראל.

בארץ נקלטתי לכיתה ד' ולא ידעתי לדבר בעברית, אך מהר מאוד רכשתי לי הרבה חברים ולמדתי לדבר עברית. כיום אני מרגישה צברית ומלמדת עברית את ילדי יסודי נהלל. אני מודה להורי שהחליטו לעלות לישראל.

לפני שעזבנו הורי החליטו שכדאי להצטלם למזכרת התמונה כוללת את בני משפחתי : התמונה מצולמת בחדר האוכל בביתי המודרני שברבט. את החדר היה אפשר לסגור בדלת, ומאחורי הדלת התנהלו השיחות הסודיות על העלייה לארץ, לנו הילדים אסור היה להיכנס ולהפריע בזמן הפגישות בחדר האוכל שלנו.

חשוב לי להוסיף את סיפור החפץ כפי שתראו בתמונה קוראים לחפץ במרוקאית מהרז ובעברית מכתש ועלי ירשתי אותו מאימי  שקיבלה אותו מסבתא חנינה. סבתי כתשה בו תבלינים  ובפסח את המצות, הפינוק היה לשתות תה עם נענע וסוכר לתוכו הכנסנו מצות מפוררות וזה היה מעדן.

הזוית האישית

יעל: נהניתי והתרגשתי לעבוד עם עלמה ומוריה, שהן לא נכדותיי הביולוגיות אך היו בעבר תלמידותי. היה לי חשוב לשתף אתכן בסיפור שקשור להיסטוריה של העם היהודי, ונדהמתי מסקרנותכן. אני מאחלת לכן חיים טובים בארץ ישראל היפה שלנו.

מוריה: נהניתי להיפגש עם יעל, הסיפור שלה היה מאוד מעניין, ולמדתי מילה חדשה במרוקאית. אני רוצה לאחל ליעל שתמיד תהיה בריאה ויהיה לה נעים.

עלמה: למדתי דברים חדשים על יהדות מרוקו ושגם במרוקו מכינים מצות. אני מאחלת ליעל הרבה נכדים ושיהיו לה הרבה סיפורים לספר להם.