מאגר סיפורי מורשת

דובי ומיכל הם סבא וסבתא שלי, הם הדמויות המרכזיות בסיפור האהבה שבחרתי לספר לכם על זוג צעיר שמתאהב בשנות ה- 70. זה לא סיפור אהבה קלאסי על זוג שמתאהב ממבט ראשון, אלא סיפור על התמדה, סיפור על נתינה שבונה אהבה.

הכל התחיל ביום בהיר בקיץ 1975, מיכל הייתה נערה בת 18, שנולדה בבאר שבע וגרה במושב בטחה שבנגב.

מיכל נערה חרוצה מאוד ולה 12 אחים ואחיות קטנים ממנה. מיכל נאלצה להפסיק ללמוד בגיל 12 ולקחה חלק משמעותי בטיפול באחיה, בעבודות הבית ואף בעבודת בשדה, שהרי אביה היה ירקן שגידל ירקות במשק. ב

יום חמישי בבוקר מיכל עזרה לאמה בניקיונות הבית ובישול המטעמים לקראת השבת ונזכרה שקבעה להיפגש עם חברותיה במועדון במושב בטחה. מיכל סיפרה לאמה והן עבדו במרץ, כדי שתספיק לבלות עם החברות. בשעות הערב הן יצאו למועדון הריקודים, כיום משמש כגן ילדים, שם ראתה לראשונה את דובי ולא חשבה לעצמה שזה יהיה סיפור אהבה.

דובי, היה גבר בן 27, שגדל ביישוב אליכין שבעמק חפר, התגורר בבאר שבע ועבד במכונאות רכב. מיכל וחברותיה צחקקו למראהו של דובי שלבש מכנס פדלפון עם תסרוקת אפרו.

דובי לא הסיר את עיניו ממיכל והיה מהופנט מיופיה, הוא רקד איתה כל הערב, על אף שניסתה 'לנפנף אותו'. המסיבה הסתיימה, אך מבחינת דובי הסיפור רק מתחיל. למחרת בבוקר, החל דובי לחזר אחרי מיכל בעקשנות. בכל מקום בו הסתובבה היא פגשה אותו עם מתנות ופרחים. אחרי תקופה ארוכה שבה לא הצליח לכבוש את ליבה, לא התייאש ופנה להוריה בבקשה לעבוד בחקלאות אצלם במשק ללא תשלום ובתמורה להתגורר ביחידת הדיור במשק המשפחתי. ההורים נענו בשמחה ומיכל הייתה המומה.

כמובן שדובי התמקד בחיזור אחר מיכל ולא בעבודות השדה. במשך שלוש שנים דובי עבד במשק והתחבב על המשפחה, עזר ונתן מעצמו לכל עניין, לאט לאט נכנס לליבה של מיכל, שהצליחה עם הזמן לראות את יופיו הפנימי והחיצוני או כפי שהיא מתארת במילותיה 'נשברה' ונפלה לרגליו.

דובי ומיכל התחתנו והביאו לעולם שלושה ילדים – תומר, אבא שלי, שחר ויוגב. בכל שנה ביום הנישואין יש להם מנהג לעבור ליד 'גן הילדים' במושב בטחה, שהיה בעבר מועדון הריקודים ולהיזכר איך הכל התחיל.

הזוית האישית

גאיה: חווית הכתיבה הייתה משמעותית מאוד עבורי. במהלך הראיון הכרתי עובדות חדשות על סבי וסבתי. ראיתי אצלם צדדים שלא הכרתי. הם נפתחו בפניי והתרגשו מאוד. למדתי מהסיפור שאהבה ממבט ראשון יש רק בסרטים ובמציאות זה הרבה יותר מורכב וכמו באהבה כך גם בחיים כדי להצליח צריך להתמיד ולתת מעצמך כפי שנאמר אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה.