מאגר סיפורי מורשת

שמי גיטה ברסוק, שם המשפחה הקודם שלי הוא שוסטר (סנדלר) במקור משפחתי מפולין אבל קצת לפני מלחמת העולם השנייה אבא שלי, ניסים, בעודו בן 10 בלבד, היגר מפולין לברזיל. אימא שלי, מריאטה, נולדה כבר בברזיל, היא הייתה בת זקונים להוריה, בת עשירית.

אני גיטה, בת בכורה להוריי, נולדתי בעיר בלו-הוריזונטה בברזיל באוקטובר 1953. היו לי ארבעה אחים ולצערי אחד מהם נפטר בגיל צעיר. כאשר הייתי בת 15 עברנו לגור בעיר ריו דה ז'נירו ושם גם בבגרותי למדתי באוניברסיטה תואר בהיסטוריה והכרתי את מי שיהיה בעלי בהמשך, מורן (מאורו) ברסוק.

במסגרת פעילות תנועת הנוער בברזיל, הבונים דרור, נחשפתי לעשייה בישראל והגעתי לשנת הכשרה בה. הגעתי לישראל ממקום של הגשמה וציונות. האמנתי במקומו של העם היהודי בישראל. בתחילה עבדתי בחקלאות בקיבוץ חוקוק. בשנת 1978 עליתי לישראל לקיבוץ ברור חיל, קיבוץ של הרבה עולים מברזיל, שם עבדתי כתופרת בגדים. בשנת 1979 מורן עלה ארצה ובשנת 1980 התחתנו ונולדו לנו שני ילדים: גלית ואריאל.

בשנת 1988 עברנו לגור בקיבוץ גניגר, בכדי להיות קרובים לאחי שמעון שעלה עימי ארצה ונשאר לגור שם. בקיבוץ עבדתי בתור מטפלת לילדים שנים רבות והיום אני תופרת ועוסקת במלאכת יד למחייתי: תופרת בובות ורוקמת תמונות. במרוצת השנים גלית בתי התחתנה עם איתן, אריאל בני התחתן עם מורן ואימצנו את סיליה, שעלתה בגפה מברזיל ונולדו לי שישה נכדים: בני, נעמה, איתי, אלון, נועה ויואב.

נעליים ראשונות של בנות המשפחה

החפץ שבחרנו להציג בסגרת התכנית הוא הנעלים הראשונות של גלית (אימא של נעמה) והנעלים הראשונות של נעמה עצמה. שני זוגות הנעליים הגיעו מהמשפחה בברזיל כמתנה לבנות כאשר הן נולדו, כל נעל בזמנה שלה. נעמה מאוד התלהבה לראות את הנעליים של גלית וצחקה, כי הן מכוערות, ומאוד התרגשה לראות את הנעליים הראשונות שלה. שני זוגות הנעליים מיוחדים ומתאימים לתקופתם.

הנעליים הראשונות של גלית ושל נעמה

הזוית האישית

נעמה הנכדה המתעדת: היה מאוד מעניין לשמוע מסבתא את הסיפורים, לא הכרתי אותם קודם. היה כיף להסתכל יחד על התמונות ולדבר עליהן.

סבתא גיטה: מאוד נהנינו מהעבודה המשותפת. נעמה נחשפה לסיפורים שעוד לא הכירה. נהנתי להגיע לבית הספר ולהכיר את החברות של נעמה והצוות שמלווה אותה. תודה על ההזדמנות!