מאגר סיפורי מורשת

שמי דפנה אלקן, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להשתתף בתכנית עם סבתא שלי אורה אלקן. סבתא אורה נולדה בשנת 1955, בכפר סבא לבית משפחת כהן. סבתא סיפרה לי זיכרונות מימי ילדותה.

סבתא אורה אלקן מספרת:

כשהייתי ילדה נעליים – היו מצרך יקר מציאות. בגדים ונעליים קנו רק פעמיים בשנה לקראת החגים: בפסח ובראש השנה. לכבוד ראש השנה קנו לי נעלי סירה עם לק אדום. מאוד התרגשתי, ליקקתי וניקיתי אותן כל הזמן, החגיגה הייתה גדולה. הלכתי עם חברים לטייל לאורך הנחל עם הנעלים החדשות. ישבנו לנוח וחלצתי את הנעלים שלא יתלכלכו, פתאום החליקה נעל אחת לנחל והתחילה לשוט על המים, רצתי לאורך הנחל בניסיון למצוא את הנעל האבודה.

דאגתי ולא ידעתי מה לעשות, פחדתי והתביישתי לחזור הביתה ללא הנעל. רצתי לאורך הנחל לחפש הסתובבתי וחיפשתי בכל מקום אפשרי. בינתיים הורי שמאוד דאגו פנו לשכנים ולחברים ויצאו לחפש אותי. כולם התגייסו לחיפוש בתקווה למצוא אותי, כבר חשבו לפנות למשטרה לעזרה.

אחרי השקיעה חזרתי הביתה, הורי מאוד כעסו שלא הגעתי בזמן הביתה מפני שמאוד דאגו שלא הגעתי. הנעלים לא היו הבעיה אלא הדאגה לשלומי.

באותה שנה לא קנו לי נעלים נוספות.

סבתא אורה בילדותה

הזוית האישית

דפנה אלקן: היה לנו נעים ומהנה כיף לנו לעבוד ביחד.