מאגר סיפורי מורשת

סבתא ברכה קיסר נולדה בתאריך 8.9.1943, היא בת 79 שנים.

הוריה הם רחל וזכריה ז"ל הם עלו לארץ ישראל בשנת (לפני קום המדינה) 1936 מתימן לאחר ששכלו שני תינוקות שנולדו להם. הוריה עבדו במשך שנה בעיר הנמל עדן כדי לממן את הנסיעה באוניה לארץ ישראל.

סבתא רבתא רחל ז"ל וזכריה ז"ל שרעבי

שנה לפניהם, עלו לארץ אחותה של רחל ובעלה, הם התגוררו בתל אביב והם כיוונו אותם ולימדו אותם איך מתלבשים ואיך מתנהלים בחיי היום יום.

כשהוריה הגיעו לארץ, נולדה להם בת בשם ציפורה ובגיל שנתיים היא נפטרה. יש לציין, כי הרפואה בתקופה ההיא לא הייתה מפותחת כמו בימינו. לאחר מכן נולד אחי בן ציון שכבר הגיע לכיתה אלף. יום אחד הוא הרגיש לא טוב. אמו לקחה אותו לרופא והוא שלח אותו לבית חולים, אך לאחר יומיים הוא נפטר. זה היה משבר מאוד קשה להוריה, כל השנים הם חזרו והזכירו אותו (עד היום היא מכירה חבר שלו שהיה שכן שלה, שמו בנימין והוא היה שבוי במצרים במלחמת יום כיפור, הוא חי עד היום).

באותו זמן היו שני אחים, אחיה של סבתא, יוחנן והיא. אמה הייתה בהריון ולאחר שנולדה להם אחות חדשה, הוריה רצו להנציח את בן ציון וקראו לה נחמה כדי שתהיה נחמה. במהלך השנים נולדו לה עוד אחים: שתי בנות ובן. היא מודה לאל על כך שהוריה זכו לראות גם נכדים (אמה זכתה לראות גם נינים).

ברכה נולדה בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה, למדה בבית-ספר יסודי ע"ש משה הס עד כיתה ח' ולאחר מכן בבית ספר תיכון "ישורון".

ברכה בשנה השנייה שלה בהוראה לפני כ-50 שנה עם חברותיה המורות ותלמידיה

סבתא רבתא רחל עם אחד הנכדים

לאחר מכן למדה בסמינר תלפיות בתל אביב ועבדה בהוראה 33 שנים. ברכה הכירה את חנניה דרך חבריה, היה לו חבר ולה היה שני חברים שהכירו בין חנניה ובינה, הם הפכו לחברים לכמה חודשים ולבסוף החליטו להתחתן. אחרי שנה וחצי איילת נולדה ואחרי שנתיים נולדה אפרת. לאחר שבע שנים נולד אביהו. היו להם קשיים להיות אחד עם השני והם החליטו להיפרד אבל בהסכם נקבע שברכה תיקח את הילדים, תטפל בהם, תאכיל אותם ותגדל אותם וכך קרה.

ברכה לימדה בשנים הראשונות כיתות א'-ד'. לאחר מכן לימדה תלמידים שהתקשו בקריאה ובהבנה. בהמשך, העשירה את עצמה ולמדה ספרות ילדים ונהנתה מאוד, כי השעורים היו מאוד חווייתיים ומהנים וגם הילדים שיתפו פעולה ונהנו. לאחר כמה שנים, ברכה הרגישה צורך לעשות שינוי, לכן ניגשה למכללת בית ברל והתמחתה בהוראת חשבון והנדסה לבית הספר היסודי.

במשך יתר השנים הדריכה מורות בבתי הספר היסודי במקצוע החשבון וההנדסה (נתנה להם עזרים ושיטות איר ללמד בפשטות ובקלות כדי שילד יבין וידע דרכי חשיבה יעילות להבנת המקצוע).

היום היא בפנסיה, הולכת מדי פעם לפעילויות של הגמלאים. קוראת, פותרת תשבצים שונים, ומבלה.

לפני כשנה, החלו להופיע סימנים שאינה חזקה מבחינה פיזית, חשה לפתע חוסר שיווי משקל, וביום אחד מצאה את עצמה עם סחרחורת נעמדת בתחנת אוטובוס וחשה כי העולם מסתובב סביבה, הרגישה חולשה, נשענה על עמוד חזק ואז לא זכרה דבר ומצאה את עצמה על המדרכה, כאשר מסביבה אנשים רבים, האישה מהקיוסק נתנה לה  מים לפה לעורר אותה, בא מתנדב מעזר מציון והזמין אמבולנס והיא נלקחה משם לבית חולים.

היא חשבה שהכל הסתדר אבל מסתבר שלא … יום אחד בתחילת שנת 2023, כעבור כשנה, בניסיונה לקום מהמיטה, הרגישה לפתע חולשה ומצאה עצמה ברצפה, נפלה ולא יכלה לקום. היא חטפה מכה בראש. אחרי כמה דקות גררה עצמה לטלפון וחייגה לאחותה, דינה. בנה אביהו הזמין אמבולנס והיא נלקחה לבית החולים. לאחר בדיקות מקיפות נמצאה חסימה משמעותית בלב שהייתה מאוד קריטית ואיימה על חייה. ברכה קיסר הייתה על סף מוות, הרופאים קראו לבתה שתלך להיפרד ממנה ולומר לה את מילותיה האחרונות ומשם הועברה למחלקת טיפול נמרץ לב. בוצע צנתור דחוף שהציל את חייה.

התחושה שלה הייתה חוסר אונים כשלא יכלה לתפקד בתקופה הזו. אבל ברכה אישה חזקה ולא איבדה עשתונות, היא נלחמה לאורך כל הדרך. הרופאים אהבו אותה כי תמיד היא מחייכת, מחמיאה להם ומודה להם על הטיפול המסור. כמו כן, נהגי האמבולנס זוכים ליחס של כבוד ממנה.

חייה ניצלו בזכות הרפואה המתקדמת. בחודשיים וחצי האחרונים, בעקבות הצנתור והתקף הלב, היא התקשתה ללכת, לנשום, לשבת ולבצע פעולות בסיסיות. התקופה הזו שכללה פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים, הביאה לשיפור משמעותי בתפקודה והיא השתפרה פלאים! הרופאים סירבו להאמין: כיום היא הולכת עם הליכון, כבר אינה מחוברת לחמצן, נושמת בכוחות עצמה ומחלימה ומשתפרת מדי יום. היום היא נמצאת בשיקום בבית רבקה. בקרוב מאוד היא תחזור לביתה, תפתור תשבצים, תדבר על פוליטיקה ותחזור לחיים רגילים.

סבתא בצעירותה

הזוית האישית

איתי הנכד המתעד: בתחילת הכתיבה היה קשה לראיין אחד את השני אז הלכתי לבקר את סבתי הרבה פעמים וכל פגישה הייתה קצרה כדי לא להקשות על סבתא. אחרי כמה זמן היא השתפרה במצבה ויכולנו לדבר יותר לפעמים. היה מהנה רק לדבר איתה על דברים מסוימים או לפתור איתה תשבצים ביחד. התהליך שלנו ביחד היה מהנה מאוד ואני מאחל לסבתי שתחלים מהר כדי שאני אוכל לבקר אותה עם כל משפחתי.