מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל שטרן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מספר יחד עם סבתא שלי, קורין, את הסיפור של סבא רבא שלי ששמו שמחה שטרן (אבא של סבתא קורין).

שמחה שטרן נולד בשנת 1937 בצרפת בעיר שטרסבורג. הוא היה הצעיר במשפחה. כשהיה בן 3 פרצה מלחמת העולם השנייה.

לסבא רבא שלי קרו מספר ניסים ואני אספר לכם עליהם.

הנס הראשון

גייסו את אבא שלו לצבא צרפת בתור נהג אמבולנס. שלחו אותו לגבול עם בלגיה. בינתיים סבא רבא שלי ברח עם אימא שלו ואחיותיו לדרום צרפת, לעיר ליון. הם לא ידעו איך להודיע לאבא שלהם איפה הם. האחות הגדולה החליטה לכתוב מכתב ולשלוח לצבא, בלי כתובת, רק שם. בנס המכתב הגיע לאבא שלהם. המחלקה של האבא התפזרה והוא נסע לליון לפגוש את המשפחה.

הנס השני

כשהם גרו בליון, הם התחבאו בעלית גג. יום אחד הגיע איש גסטפו ודפק בדלת על מנת לעצור את האבא. האבא פתח ולא רצה ללכת אתו, איש הגסטפו איים עליו עם נשק אבל בסוף לא ירה עליו ואמר: "אני מחכה לכם למטה באוטו". המשפחה כמובן לא ירדה אלא ברחה דרך הגגות וכך ניצלו חייהם.

החלום

החלום של סבא רבא שלי היה לעלות לארץ ישראל. בשנת 1956 הוא עלה לארץ לשלושה חודשים לקיבוץ שלעבים. אך הוא חזר לצרפת כי היה צריך להתגייס לצבא הצרפתי. אבל סבא עדיין המשיך לחלום. בשנת 1979 הוא  הגשים את חלומו ועלה לארץ עם כל המשפחה שלו.

המשפחה המורחבת

הזוית האישית

סבתא קורין: היה לי מאוד כיף להיות איתך אריאל, אני חושבת שזה קירב בינינו. אני מאחלת לך בהצלחה ושתמשיך להיות כזה סקרן.

אריאל: היה לי ממש כיף ומעניין ללמוד את היסטוריה של סבא רבא שלי.