מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בפלשתינה בשנת 1938. הוא גדל והתחנך בטבריה עד לגיוס לצה"ל.

בשנת 1956 סבא מנשה התגייס לצבא. סבא התגייס בתל השומר והלך לקורס מסגרי תותחים. לאחר הקורס הוא הוצב במצודה באילת ושם עבד בתיקון תותחי שדה. אחרי חצי שנה עבר סבא לבית ספר לשריון  לסדנת תיקון תותחי טנקים עד סוף שירותו. במהלך שירותו בצבא סבא נפצע בראש מחלק של תותח (תאונת עבודה) הבריא ולאחר כמה ימים חזר לשירות מלא.

לאחר השירות הצבאי סבא עבד בחברת מקורות בריתוך צינורות של המוביל הארצי שמוביל מים מהכנרת לכל רחבי הארץ.

בשנת 1964 סבא התחיל לעבוד בחברת האוטובוסים אגד. ב-15 השנים הראשונות הוא עבד במוסך של אגד בתפקיד של מסגר. סבתא בזמן הזה עבדה בבית החולים במשמרות לילה לרוב וסבא מנשה היה צריך לטפל בשלושה תינוקות שנולדו: טל (דודה שלי), אורי (אבא שלי) ועמית (דוד שלי). פעם אחת סבא נשאר עם הילדים בבית ואורי (אבא שלי), שהיה ילד שובב, רץ בבית והחליק על עיתון. סבא ממש נבהל בגלל הבלוטה על המצח ולקח את אורי לבית החולים (לסבתא) ושם אורי קיבל טיפול.

ב-15 השנה הנוספות עבד בתור נהג אוטובוס של אגד. לאחר מכן יצא לגמלאות בגיל 56. סבא עזר בגידול שלי ושל אחותי (מאיה). הוא היה מסיע אותנו לגן ולבית הספר (בבית קראו לו "הנהג של מיס דייזי"). היה לוקח אותנו לטיולים, לימד אותנו על צמחים בגינה שלו ואנחנו עזרנו לו ללקט אגוזים וזיתים ולגדל ורדים.

הזוית האישית

סבא מנשה השתתף בתכנית הקשר הרב-דורי בבית ספר רעות, במסגרתה סיפר את סיפורו לדנה נכדתו.