מאגר סיפורי מורשת

אנו, אופק שתייה וויקטוריה רבינוביץ', מתעדות את סיפורו של איברהים עאסי (דודה של אופק).

וכך הוא מספר: "שמי איברהים עאסי נולדתי בתאריך 10.1.1969 בעיר לוד. אני בנם של נדה וצעיד, יש לי שמונה אחים, חמישה אחים: מוחמד, גמייל, עלי עויד ובילל ושלוש אחיות: חיתם, שריפה ואמירה. הוריי החליטו לקרוא לי כך על שם הנביא אברהם.

בילדותי גדלתי בדירת שני חדרים עם אחיי והוריי, הוריי היו נוהגים להכין את התבשיל "מקלובה" שזה המאכל האהוב עליי ביותר. בשכונה בה גדלתי כל הילדים היו נפגשים בחוץ אחר הצהריים, היינו נוהגים לשחק כדורגל ומשחקים נוספים. חבר הילדות שלי היה נג'ח, שאיתו מאוד אהבתי לשחק. את החגים הייתי חוגג בשמחה, היו קונים לי בגדים, מטיילים בים ועוד. המוזיקה האהובה עליי היא מוזיקה קלאסית.

למדתי בבית ספר בעיר לוד בשם "אלמנר", בו דיברו בשפה העברית וערבית. היחס של המורים היה יחס מכיל וטוב. יחד עם זאת הייתה משמעת מאוד מאוד חזקה, במידה ותלמיד היה צריך להיענש העונש היה להרים רגל ולעמוד מול הקיר. בבית הספר גם הקפידו מאוד על תלבושת אחידה לכל התלמידים: חולצה בצבע כחול ומכנסיים בצבע שחור. בנוסף, בעיקר הקפידו על הלימודים, לא היו לנו מסיבות, וגם לא טיולים (חוץ מטיול אחד פעם בשנה). המקצועות האהובים עליי היו: אנגלית, וגרפיקה ולעומתם המקצוע שפחות אהבתי היה חשבון.

כיום אני בן 52, נשוי לבחירת לבי סנה, אשר אותה הכרתי בשכונה בה גרתי. התחתנו בצפון בשנת 2000 ואנו מתגוררים בכרמיאל. בזמננו הפנוי אנו אוהבים לצאת יחד לבלות.

הזוית האישית

התיעוד נעשה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר בן צבי רחובות, התשפ"א.