מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא אלי, הוריי קראו לי כך על שם סבא שלי אלי מצד אימא. נולדתי בארץ ישראל ביפו, בשכונה הקרובה לים. לאבא שלי קראו יצחק ולאימא קרני. יש לי שלוש אחיות, אני הבכור, אחיותיי עליזה ומרים. היו לנו ארבעה חדרים, חדר לכל ילד, אבל אהבנו לישון יחד, לשחק מלחמת כריות, אהבנו לבלות יחדיו האחים ולעשות שטויות. היה לנו מטבח מפואר בבית. אכלנו מה שאימא בישלה – פסטות, עוף, בישולים מיוחדים ובשבתות היה אוכל מפואר של שבת של מרוקאים – קוסקוס וחמין.

בקיץ בילינו בים רוב הזמן, שיחקנו כדורגל ועוד משחקי ילדים. בית הכנסת היה לא רחוק מהבית היינו הולכים יחד כל המשפחה בשישי. למרות שגרנו ביפו לא היו לידנו ערבים. חברי הילדות שלי היו כמה חברים שלמדו איתי בכיתה, וחלק מהם היו כאלה שגרו בסביבה. בעיקר אהבנו לשחק כדורגל, מחבואים וספירת צעדים.

למדתי בבית הספר הדתי ממלכתי רש"י על חוף הים. למדנו את כל מה שלומדים היום. יחסיי עם המורים היו מצוינים. היינו יוצאים לטיולים שנתיים, ובמסגרת שיעור חקלאות היינו הולכים לבית ספר "מקווה ישראל" ושותלים שם ירקות, כשהם הבשילו הבאנו אותם הביתה. היינו נוסעים למצדה, לצפון וכו'.

אני זוכר שהיו מסיבות סוף שנה מבית הספר, ימי הולדת וכל מיני חגיגות. מורה שאני זוכר במיוחד הוא המחנך שלי ריקלי. הוא היה מספר סיפור בהמשכים מתחילת השנה עד סוף השנה. מקצוע שלא התחברתי אליו היה גמרא. המאכל האהוב עליי מתקופת הילדות – תבשילים של אימא, כמו קוסקוס ואת השניצלים שלה מאוד אהבתי. אני לא הייתי בתנועת נוער, לא הייתי חלק מזה כי לא אהבתי את זה. היורמים היו הולכים לזה.

בשנות ה-20 לחיי אני זוכר שהיינו מאזינים לאלוויס פרסלי, קליף ריצ'רד, לאחר מכן היה את הביטלס, הרולינג סטונס, וזו המוסיקה שאהבנו. היינו רוקדים טוויסט, צ'רסלטון, טנגו, פסדובלה, סלואו. היו בעיקר הצגות ומסיבות ריקודים. הייתה תקופה בה הייתי חלק מלהקה בה הייתי המתופף, קראו לה "ההדים" והייתי שר בה כמה שירים בצרפתית ודני לוי היה זמר מתופף ונגן גיטרה. בפורים היינו מופיעים הרבה, אני זוכר פורים שהופענו בשישה מקומות שונים. בזמנו היינו מופיעים במועדונים וככה גדלנו.

הכרתי את סבתא שהיא גרושתי כיום בים, בימים חמים של הקיץ. נולדו לנו שלושה ילדים ויש לנו שנים עשר נכדים. הילדים שלי גרים בחולון ובראשון לציון. כל חיי עבדתי כקבלן בניין ובמסגרת העבודה היו לי הרבה דברים שהמצאתי ושכללתי בענף הבנייה.

אירוע שלא אשכח בחיי הוא את חגיגת בר המצווה שלי, אותה חגגתי בעלייה לתורה, שבת חתן ואירוע על הגג של ביתנו ביפו. הזמנו להקה מרוקאית והיה מרגש מאוד, הקראתי גם דרשה. אירוע מצחיק שאני זוכר מתחיל יומיים לפני בר המצווה, כדי להכין את הגג שיהיה חגיגי סיידנו את כל הרצפה בלבן וביום בר המצווה כשבאו האורחים הם התלכלכו כולם בסיד לבן ואת זה אני לא אשכח, זה היה מבדר מאוד.

מסמך שעובר אצלנו מדור לדור הוא האזרחות הצרפתית של אימא שלי שהעבירה לי ואני העברתי לילדים ולנכדים שלי.

הזוית האישית

רועי הנכד המתעד: נהניתי לשמוע על ילדותו של סבא.