מאגר סיפורי מורשת

שמי ישראל בן-ישי. נולדתי ברומניה ב4.7.1935.

עליתי לארץ עם משפחתי, הורים ועוד שלושה אחים מיד בתום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946.

עלינו כמעפילים באוניה האחרונה שהגיעה לחופי ישראל. האנייה נתפסה על-ידי הבריטים, האוניות שהגיעו אחרינו נתפסו והמעפילים נשלחו למחנות בקפריסין, הוכנסנו למחנה המעצר עתלית שם שהינו מספר שבועות עד שהורשינו להיכנס לישראל. מחנה עתלית- מחנה המעפילים נמצא בסמוך לכביש החוף מצפון ליישוב עתלית. המחנה הינו אתר לאומי ומשמש כמרכז חינוכי ללימוד מורשת ההעפלה. במחנה נכלאו מעפילים שנתפסו לאחר מאבק עם הבריטים בעת עלייתם לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וכן פעילי היישוב שנאבקו בשלטון הבריטי, ביניהם לוחמי אצ”ל, לח”י ועצורי “השבת השחורה”. (המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל)

אני סבא רבא של הדר ואספר לכם כאן על מפעל חיי הקשור לתמונה של המשאית המצולמת.

השתחררתי משירות סדיר בצה״ל במאי 1956, וכמובן שחיפשתי משלח יד כדי להתפרנס. גיליתי שקיים צורך לשנע קמח מטחנות הקמח למאפיות. נודע לי על האפשרות לבנות משאית ״מכלית״ להובלת קמח בתפזורת. עד אותו הזמן הקמח היה מועבר בשקים וההובלה הייתה פחות יעילה כי ניתן היה לקחת כמות קטנה יותר של קמח בכל הובלה. הרעיון שלי היה להעביר את הקמח בתפזורת ולהעביר אותו למיכלי ה״סילואים״ של טחנות הקמח באמצעות דחיסה בלחץ אויר לגובה של כ- 20 מטר ואף יותר.

רכשתי שתי משאיות חדשות ובניתי עליהן מכלים סגורים עם פתחים בגג. קיבלתי את הקמח בטחנות השונות בארץ, דרך פתחים בגג המכלית, באמצעות צינור וללא מגע יד אדם. לפני כן, היה צריך להעמיס את שקי הקמח הגדולים והכבדים בידיים. מטחנות הקמח הובלתי את הקמח למאפיות השונות, על ידי מתקן של לחץ אוויר חזק, שהיה מותקן במשאית, העברתי את הקמח למיכלים של המאפיות.

במשך השנים, עקב הביקוש הגבוה במאפיות, הרחבתי את העסק שלי והגעתי לתשע משאיות  כאלה. ניהלתי את החברה ״תובר״ במשך חמישים שנה עד שהגעתי לגיל שבעים וחמש, אז יצאתי לגמלאות, מכרתי אותה והיא פעילה עד היום.

הקמת החברה הזאת ואופן העברת הקמח (העברנו גם חומרים נוספים כגון זרעים, גרעינים, קטניות ועוד…) הייתה חדשנית בישראל. היום כמובן שנוספו חברות חדשות העובדות באותה השיטה.

הזווית האישית

הדר: מאוד התרגשתי כשהתחיל הפרויקט של ״הקשר הרב דורי״. מיד ידעתי שארצה לספר את סיפורו של סבא ישראל. בחרתי דווקא בו בגלל כי אני אוהב לשמוע את הסיפורים שלו וגם כי לפני שלוש שנים, אח שלי כתב את סיפורה של סבתא, ורציתי שגם הסיפור של סבא יפורסם. נהנתי מאוד מהמפגשים עם סבא וסבתא בבית הספר כי הם יכלו לראות איפה אני לומד. הייתה לי הזדמנות לשאול שאלות, ולהקשיב לסיפורים שלא הכרתי. אני מאוד גאה בסבא שלי שהקים חברה מצליחה.

סבא ישראל: מאוד נהנתי מהפרויקט, מההקשבה של הדר והשיחה הפתוחה. מאוד התרשמתי מבית הספר ומהעבודה הרצינית עם הילדים. זאת הייתה הזדמנות נהדרת לספר על מה שהיה במדינה לפני הרבה שנים.