מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של שלמה יהושע  מרשיין

סבי שלמה יהושע  מרשיין נולד בשנת 1952 בישראל להוריו מרדכי ואיטה שעלו מפולין.

נולדו להם ארבעה ילדים: טובה הבכורה, אחריה שלמה, ואחריהם שני התאומים ישראל ויצחק.  סבא רבא מרדכי ואחיו אריה, הם היחידים מתוך תשעה אחים ששרדו את השואה.  וזה סיפור חייו של סבא:

"ההורים שלי עלו לארץ בשנת1947 אבי השתתף במלחמת השחרור בשנת1948. אחר כך נולדה טובה ב – 1949 ואחר כך נולדתי אני בשנת 1952 ולבסוף נולדו יצחק וישראל ב – 1954.

התגוררנו בקריית שמואל, שכונה בחיפה. שם התחנכנו והיינו חניכים בבני עקיבא. למדנו בבית הספר אהרון הרוא"ה .

בצבא שירתי בסיירת אגוז שלוש שנים. ולאחר מכן הייתי במלחמת יום כיפור, בגדוד סיור 134 של אוגדה שלושים ושש, נלחמתי בגזרת רמת הגולן והחרמון הסורי.

הכרתי את סבתא בסולתם, שם עבדתי וגם סבתא עבדה שם. התחתנו ב 1980,  ואז עזבתי את סולתם והתחלתי לעבוד ברפאל. עבדתי כשלושים ושמונה שנים כטכנאי במערכות לחץ גבוה, והייתה לי מעבדה שבה שיפצתי מערכות מכניות.

הסיפור של סבתא גאולה

נולדתי להוריי יוסף ורוחמה שעלו לארץ מעיראק ב- 1950 והגיעו ישר ליקנעם למעברה, לאחר מכן עברנו לגור בשכונה הוותיקה, בבתים שהבריטים בנו כאשר היו כאן. גרנו ההורים וארבעה ילדים בבית של חדר וחצי.  יקנעם היתה אז כמו כפר קטן וכאן נולדו להם חמישה ילדים. נולדתי ביקנעם בשכונה הישנה, למדתי בבית ספר אורנים מ א' -ח' וביוקנעם עד כיתה י"ב (אז יקנעם הייתה כפר) והיינו משחקים רבות ביערות ובקושי היו בתים.

כאשר סיימתי ללמוד  עבדתי בדואר של יקנעם, ואחר כך עברתי לעבוד בסולתם, שם הכרתי את סבא, התחתנו כשהייתי בת עשרים ושלוש, ואז עזבתי את יקנעם. בהמשך עבדתי באולפנת "סגולה" בקריית מוצקין. היום אני חווה סגירת מעגל, כאשר הבן שלנו ומשפחתו עברו להתגורר בעיר, וזה הזכיר לי הרבה חוויות ילדות.

עוד עובדה מעניינת היא שסבא רבא שלי נפטר בגיל מאה שלושים וארבע, ונקבר בחיפה. כיום אנחנו גרים בקרית ים. יש לנו ארבעה ילדים ועשרה נכדים.

הזווית האישית

איתמר: היה מאוד כיף לעבוד יחד, ומאוד מעניין להכיר את הסיפור המשפחתי.