מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1914 גרשו העותמנים את סבי, סבתי ואבי מירושלים לאלכסנדריה מאחר שהם סרבו להתעתמן ולוותר על אזרחותם הצרפתית.

בשנת 1919, בסיום מלחמת העולם הראשונה, שבו סבי, סבתי ואבי לירושלים העתיקה. סבי וסבתי גרו בבית העדה המערבית שבעיר העתיקה ברחוב מעלה כאלדיה. סבי היה איש דתי, שהתפלל 3 פעמים ביום והקפיד על מצוות הדת.כאשר נולדתי, גרנו בעיר העתיקה ברחוב הקראים.

לימים עזבו הורי את העיר העתיקה לעיר החדשה. אבי היה איש מסורתי. שמר שבת וכשרות והתפלל רק בשבתות וחגים.אני ואחי ואחיותי לא המשכנו במסורת הדתית והפכנו חילונים.אחי הצעיר ירד לארה"ב לעיר בוסטון בהיותו בגיל 30 בערך עם שלושת ילדיו. בנו הבכור בגיל 21 חזר לפתע לישראל, חזר בתשובה, והתגייס לגולני בהתנדבות. את שירותו עשה בלבנון.

בתום שירותו הצבאי מצא עבודה כמאבטח בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו פגש את אשתו לעתיד, גם היא חוזרת בתשובה, ולאחר שנשאו גרו בעיר העתיקה.כאשר נולד להם בנם בכור, התחילו אחי ואשתו לבקר בארץ לעיתים קרובות. בביקור שערך אחי לאחר הולדת הנכד שלו, הזמין אותי ללוות אותו לביקור בבית בנו שחזר בתשובה.

בדרכנו מת"א לירושלים, שוחחנו בטלפון עם בנו של אחי ואני ביקשתי לקבל את כתובת המגורים שלו ע"מ לבוא אליהם. הוא ביקש שניפגש ליד הכותל המערבי והא יקח אותנו לביתו מאחר שהוא גר ברובע המוסלמי.כאשר נפגשנו ליד הכותל ויצאנו לדרכנו לכיוון ביתו דרך המנהרה המחברת את אזור הכותל המערבי לרובע המוסלמי. ביקשתי לעצור לרגע וסיפרתי להם שכאן ברחוב מעלה כאלדייה גרו סבי וסבתי ב"בית המערבים". להפתעתנו הרבה התברר שהם גרים בדיוק באותו בניין "בית העדה המערבית". שאלתי את בן אחי באיזה בית כנסת הוא מתפלל והתברר שהוא נוהג להתפלל באותו בית כנסת שנהג סבי להתפלל.

כך  נ ס ג ר  ה מ ע ג ל