מאגר סיפורי מורשת

שמי עומר רבין, מחטיבת הביניים הראשונים בגני תקווה. אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי נעמי. בחרתי בסבתא שלי, כי היא תושבת גני תקווה והשנה אנחנו בחרנו במיזם מיוחד של תיעוד סיפורי הותיקים, תושבי גני תקווה לציון 70 שנה ליישוב.

ילדותה של סבתא נעמי

סבתי, נעמי נולדה בתל אביב, בשכונת יד אליהו בשנת 1949, להוריה: מרגלית ומרדכי דבח (לאחר נישואיה שונה שם משפחתה לצבר), הוריה, סבא רבא וסבתא רבתא שלי נולדו בסוריה בעיר חלב. בעיר חלב הייתה קהילה יהודית גדולה, זו העיר השנייה בגודלה בסוריה.

סבתי היא הבת הרביעית במשפחה בת שמונה ילדים והיא נולדה בארץ. ילדותה עברה עליה בשכונת יד אליהו, שם למדה בבית הספר היסודי עד כיתה ח', אז לא היו חטיבות ביניים והיא המשיכה בלימודיה בבתי ספר מקצועיים לרכישת מקצוע. התקופה הייתה תקופה כלכלית קשה בישראל, לאחר קבלת העצמאות בשנת 1948. לא היו מקומות עבודה ואנשים עבדו בכל דבר אפשרי כדי להביא פרנסה למשפחה. גם סבתא שלי נאלצה להפסיק את לימודיה ולצאת לעבוד כדי לעזור בכלכלת המשפחה הגדולה בה היו עשרה נפשות.

 סבתא בצעירותה

אבא של נעמי, סבא רבא שלי, כמו כולם בתקופה ההיא עבד במספר עבודות בהן: ספרות, סוהר וגם היה שומר ראש של ראש הממשלה דוד בן גוריון. אימא שלה, סבתא רבתא שלי, הייתה עקרת בית, שגידלה את הילדים וטיפלה בבית.

סבתא נעמי מספרת: 

"אבא שלי רצה שאלמד את מקצוע הספרות ולכן הלכתי ללמוד בבית ספר שנקרא "דיאנה", זה היה בית הספר לעיצוב שיער שנוסד בשנת 1954 והוא קיים עד היום. הלימודים שם שולבו בעבודה מעשית וקיבלתי לקוחות לסרק ולספר, כדי ללמוד. עסקתי במקצוע זה כשנתיים. לאחר מכן עזבתי את עיצוב השיער והלכתי ללמוד ליטוש יהלומים ב"לבנדר" בתל אביב גם בתחום זה עסקתי במשך שנתיים.

בתקופה זו בה עבדתי, פגשתי את בן זוגי וכשהייתי בגיל שמונה עשרה התחתנו. בגיל תשע עשרה וחצי כבר נולד בננו הבכור. בתקופה זו אני ובעלי הקמנו מפעל למוצרי חשמל בו עבדנו יחד. לאחרי ארבע שנים מהולדת הבן הבכור, נולדה הבת האמצעית ושש שנים מאוחר יותר נולדה הבת הקטנה.

באחד הטיולים

המעבר לגני תקווה 1972

גרנו  בשנים הראשונות לאחר נישואינו בתל אביב, בשכונת התקווה. בשנת 1972 עברנו לגור בגני תקווה. בתחילה, במשך כמה שנים, גרנו בצריף קטן ולאחר מכן עברנו לווילה שבנינו על שטח האדמה שלנו. כשהגענו לגני תקווה כולם גרו אז בצריפים, לא היו כמעט בניינים. לאט, לאט החלו להבנות וילות ובניינים וגני תקווה, צמחה והתפתחה".

תמונה של הצריף שלנו משנת 1972

תמונה של סבתא נעמי בבית החדש

הזוית האישית

סבתא נעמי: מה אנו מאחלים לגני תקווה? שתמשיך להתפתח, לקדם את תחום החינוך ותשקיע בדור העתיד. שתדאג לרווחת תושביה, שכנות טובה ועזרה הדדית בין התושבים וכמובן שתמשיך להיות מטופחת ויפה.

 אני ועומר כשהיה תינוק