מאגר סיפורי מורשת

שמי זהבה סליבקה, נולדתי ב-1937 בתל אביב.

הורי עלו לארץ ב-1936 מרומניה. אמי עלתה מהעיר יאסי ואבי עלה מהעיר פייטרה- ניימץ והתיישבו בהרצליה.

בילדותי גדלתי בהרצליה, עברנו לקרית חיים כשהייתי בגיל שש. בהמשך עברנו לקרית מוצקין. למדתי בבית ספר "אחדות" ו"בתיכון מוצקין". כל ילדותי ונעורי חייתי בקרית מוצקין. הייתי חברה בתנועת "השומר הצעיר" ב"קן" קרית חיים. במסגרת התנועה היינו נפגשים בפעולות, ריקודי עם בערבי שישי, ובתקופות הקיץ יצאנו לטיולים ולמחנה עבודה בקיבוצים שונים. היו הרבה חוויות מתקופת התנועה. בסיום תקופת התנועה הייתי אמורה להגיע לקיבוץ נירים.

שרתי בצה"ל בשנים 1956-1958 בתקופת "מבצע קדש" בחיל הנדסה בבה"ד 14.

לאחר נישואי עברתי לגור במושב בלפוריה. החיים במושב היו שונים מהחיים בעיר. הגעתי למקום שקט ושלו לקבוצת אנשים קטנה, שמכירים אחד את השני טוב. ישנה עזרה הדדית, העיסוק העיקרי הוא חקלאות. לכל משק הייתה מכסת קרקעות וגם רפת, לול תרנגולות וברווזים. העבודה החקלאית הייתה קשה ביותר. היו צריכים להאכיל בעלי החיים בוקר, צהריים וערב, כל ימות השנה בנוסף לעבודה הקשה בשדות. בשדות גדלו גידולים שונים כמו חיטה, שעורה, תלתן, כותנה, חומוס, תירס ועוד גידולי ירקות שונים.

בעבר לא היו כבישים ומדרכות, האדמה הייתה בוצית בחורף והכל היה קשה. לא היו עדין טרקטורים במדינה, לכן השתמשו בפרדות וסוסים ורתמו להם את הכלים החקלאיים כמו מחרשה, קולטיבטור, מגוף ועוד.

לסבא של סבא של עמית (מצולם בתמונה בחזית בית הכנסת  ב-1922) היו סוסים ייחודיים ומבריקים במיוחד. היו לו גם פרדות. באותה תקופה, בחרו שלוש פרדות משלושה משקים, ופרדה אחת נבחרה ל"גדוד נהגי הפרדות". הפרדות שימשו לעזרה במלחמת העצמאות.

בעבר לא היו מכונות חליבה, לכן חלבו בידיים את הפרות. היו גם המלטות, וזו היתה חוויה משמחת ולעתים עצובה, אם ההמלטה לא צלחה. לעתים חברים היו באים לעזור בהמלטות. את החלב היו אוספים כל יום מהמחלבה במרכז המושב. בוקר וערב הביאו הרפתנים את החלב למחלבה. היו שוקלים את החלב של כל משק בנפרד, ורושמים את כמות החלב לזכותו. במחלבה היה מיכל גדול ששמרו בו את כל החלב של כל הרפתנים, אחר כך הייתה מגיעה משאית חלב גדולה, מיוחדת רק לאיסוף החלב. בימינו לכל רפת יש מכון חליבה, ואוספים את החלב מכל משק.

במושב נהגו לחגוג חגים משותפים וימי זיכרון וממשיכים במסורת עד היום, וקיימת פעילות חברתית ענפה.

הנוף במושב הוא פסטורלי נוף של הרי נצרת והר תבור שדות ירוקים, פרחי בר כמו חרדלים צהובים, תורמוסים סגולים ופרגים רבים בשדות. ברושים גבוהים בני עשרות שנים נטועים חזק בקרקע.

לסיכום, חלו שינויים רבים בחיי המושב. העבודה החקלאית פחתה, למרות שיש התפתחות במכשור החקלאי. התרבו התושבים והחלו הרחבות.

הזווית האישית

סבתא זהבה: אנחנו נהנינו במהלך עבודתנו. זאת הייתה חוויה כייפית להיות עם הנכד, להכיר את המורה, וכל תלמידי הכיתה החמודים, ולהפגש ולהכיר את הסבים והסבתות והסיפורים המעניינים.

עמית: סבתא מאחלת לי כייף, והצלחה בכל מה שאני אעשה. שיהיו לי הרבה חברים ושיהיו לי חיים שמחים ומעניינים, מלאי אתגרים וחוויות טובות. שאלמד ואשכיל בהמשך חיי. שלא יהיו מלחמות ויהיה שלום במדינה. אני איחלתי לסבתא שלי הרבה בריאות והצלחה, בכל מה שהיא עושה. שיהיו לנו עוד הרבה מפגשים וחוויות משותפות.