מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, מיכל, נולדה בירושלים למשפחה מסורתית שהתגוררה בשכונת המדרגות בנחלאות, לאבא פלמ"חניק עולה מתימן ולאימא דור רביעי בארץ בירושלים העתיקה, למשפחה ששורשיה ממגורשי ספרד, עם אחות גדולה ואח קטן. כשסבתא הייתה בת שנתיים וחצי, משפחתה עזבה את ירושלים ועברה להתגורר בעיר חולון. את שנות ילדותה העבירה סבתא שלי בחולון עם הרבה זכרונות ילדות יפים וחברים שנשארו חברים עד היום.

לרעיון המעבר לקיבוץ נחשפה סבתי כנערה צעירה בזמן שהיתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר". כשסבתא הייתה בכיתה ז', ראש הקן של השומר הצעיר חולון היה חבר קיבוץ רמת השופט. כשקיבוץ רמת השופט חגג 25 שנה להיווסדו במסיבה גדולה, הוזמנה סבתא שלי יחד עם כל חניכי הקן להשתתף במסיבה. בזמן החגיגות סבתא שלי התארחה ולנה בקיבוץ אצל משפחה של חברי קיבוץ והיה לה סוף שבוע מאוד מרגש שממש השאיר עליה רושם עז ורצון לחזור ולחיות בקיבוץ. במשך שנתיים נסתה סבתא לשכנע את הוריה להסכים לה לעבור לחיות, לעבוד, וללמוד בקיבוץ עד שכשהיתה בכיתה ט' הוריה נעתרו סוף כל סוף לבקשתה ואפשרו לה לממש את רצונה.

כשהגיעה סבתא למשרד של עליית הנוער בתל אביב להגיש את הבקשה ולהרשם לקיבוץ, להפתעתה הרבה קיבוץ רמת השופט הופיע ברשימת הקיבוצים שמקבלים ילדים בגיל המסוים שלה לחברת נוער בקיבוץ. המעבר לקיבוץ היה לא קל. מצד אחד היה מאוד משמח ותחושה של הגשמת חלום, אבל מצד שני החיים בקיבוץ היו שונים מאוד מהחיים שהייתה רגילה להם בעיר. כמו כן, המרחק והגעגועים לבית, למשפחה ולחברים שהשאירה מאחור בחולון היו רבים.

בשביל להקל על הקליטה בקיבוץ, משפחתה באה לבקר אותה בקיבוץ בכל שבועיים. לסבתא הייתה גם משפחה מאמצת בקיבוץ, שקיבלו אותה למשפחתם כחלק מהמשפחה, והייתה גם הקבוצה של חברת הנוער. כיתה של נערים ונערות שכולם כמותה עם רקע דומה שבאו מהעיר לקיבוץ ורחוקים ממשפחתם. בקיבוץ סבתא למדה וגם עבדה. בלילה ישנה בבית נעורים משותף לכל חניכי הכיתה, כמו בפנימייה.

החברים בקבוצה היו נהדרים. עד היום הם שומרים על קשר חברי קרוב ומתראים ונפגשים הרבה במפגשי מחזור, בחגים, באירועים ובשמחות. בקיבוץ, בנוסף ללימודים סבתא גם עבדה ותרמה לקהילה בעבודה בבתי הילדים, בחינוך, ובמפעלי העץ, בתורנויות ובערבי תרבות בחגים.

סבתא סיימה י"ב כיתות בקיבוץ. לאחר שירותה הצבאי חזרה לקיבוץ, הכירה את סבא שהיה בן קיבוץ. הם התחתנו והקימו משפחה ובית בקיבוץ. את הגעגועים שעדיין קיימים עד היום לעיר ולמשפחה היא מרגיעה בנסיעה לביקור בחולון פעם בשבוע.

הזוית האישית

יעל: היה לי ממש כיף לשמוע על הילדות של סבתא שלי בקיבוץ וללמוד דברים חדשים עליה. סבתא מיכל: היה לי מאוד נחמד לספר את הסיפור שלי ולבלות עוד זמן עם נכדתי.