מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, מלכה כפרי, אמא של אבא שלי. עלתה מתימן כשהייתה בגיל שנה  יחד עם הוריה ואחיה. היא עלתה לארץ בשנת 1949.

העלייה מתימן

סבתא שלי מספרת, ששמעה מפי אמא שלה, שעברו עליהם תלאות רבות והרפתקאות בדרך מתימן לארץ ישראל וכן לאחר שהגיעו לארץ. סבתא מספרת, כי בדרכם לארץ, הם הלכו ברגל במשך כחצי שנה וחנו במקומות שונים. בדרכים ובחניות התנכלו להם כל מיני אנשים.

הם המתינו זמן רב, עד אשר היה ניתן להטיס אותם לארץ. הטיסה לארץ הייתה קשה מאד. הייתה צפיפות רבה במטוס, אנשים לא הכירו מה זה מטוס ופחדו מאד מעליה על "ציפור הברזל". כאשר נחתו בארץ, לקחו אותם למחנה עולים עין שמר ליד חדרה. בתקופה זו הם גרו באוהלים צפופים מאד. תנאי המחיה היו קשים מאד. אוכל היה ניתן בהצגת תלושים של מזון. כעבור שלושה חודשים משפחתה של סבתי עברה לישוב ספסופה בגליל העליון.

ביישוב החדש ספסופה, שנקרא גם כפר חושן, סבתי, שהייתה אז ילדה, נכנסה לגן הילדים ביישוב. הוריה עסקו בעבודה בקק"ל (קרן קימת לישראל), בהכשרת הקרקע ונטיעת יערות. בגיל 6 סבתי ומשפחתה עברו לראש העין. בראש העין למדה עד כיתה ו' ולאחר מכן המשיכה ללמוד בפנימיה. לאחר שסיימה ללמוד הכירה בחור בשם יחיאל. הם התחתנו והקימו משפחה יחד בראש העין ונולדו להם 5 ילדים, 2 בנים ו 3 בנות.

סבתי מספרת שהיה לה מאוד קשה בתחום הכלכלי אך השקיעה את כל כולה בחינוך הילדים בלמידה שלהם על מנת שיוכלו להתקדם בחיים.

אבא שלי התגייס לצבא, התחתן עם אמא, ונולדו להם 5 ילדים, והמשיך בשרות קבע עד היום.

סבתי מציינת ומדגישה שיחד עם הקשיים שהיו כרוכים בעליה, היא מודה להקב"ה שזכתה לעלות לארץ הקודש ולהקים את ביתה בארץ ישראל ולחנך את ילדיה ואת נכדיה על ברכי התורה, אהבת עם ישראל וארץ ישראל.

סבתא בחינה

סבתא מלכה מימין

הזוית האישית

מלכה: אני מאחלת לנכדתי היקרה וכן לשאר ילדיי ונכדיי, שיעריכו את הזכות שיש לנו לגור ולחיות בארץ ישראל ולחזות בקיום הנבואות של אחרית הימים.

הודיה: שמחתי לשמוע וללמוד על המסע שסבתי ומשפחתה עברו בזמן העלייה לארץ ישראל, וההתאקלמות בארץ ישראל.