מאגר סיפורי מורשת

סיפור זה נכתב על האדם היקר לי מכל, סבתא סוניה או בשמה המלא סוניה ארוב. סוניה ארוב נולדה בתאריך 15.04.1926 באוקראינה שבברית המועצות למשפחה יהודית מאמינה.

סוניה נפטרה בתאריך 26.01.2019 לאחר חיים מלאים ובריאים בארץ ישראל עם משפחתה הרחבה. סוניה הספיקה להפוך לסבתא רבא ואפילו לסבתא רבתא רבתא ולראות את ניניה וצאצאיה. סוניה ארוב היא סבתא רבתא שלי שאני מיום הולדתי. 16 שנה גרנו ביחד וגדלתי על סיפוריה ואהבתיה של סבתא.

סוניה גדלה בכפר הנקרא סיידמנוחה שהיום שונה שמו לקלינינדורף. משפחתה של סוניה הייתה משפחה עם מצב כלכלי בינוני ואפילו נמוך אך עם כל זאת היא הצליחה לשמור על אופטימיות בחייה. בגיל 15 סוניה גילתה מה היא מלחמה והייתה חלק ממנה. לאחר המלחמה סוניה התחילה לעבוד בשביל המדינה במשרד הביטחון כקצינה

בצעירותה של סבתא ולאחר מלחמת העולם השנייה היא  פוגשת את הבחור היפיפה שחזר מהמלחמה הביתה שלם ובריא ששמו היה ארקדי, סבא רבא שאותו אני מכירה רק מסיפורים במשפחה ומסבתא.

לקובץ התיעוד המלא

הזוית האישית

מישל: סבתא רבתא שלי נפטרה לפני כחודשיים ולכן השתמשתי במידע מהקלטות סיפורים מההורים מהסבים וזיכרונות מסיפוריה של סבתא. במהלך העבודה שלי התרגשתי נורא ואפילו בכיתי קצת, מכיוון שסבתי הייתה אדם יקר לי מאוד והיא כרגע מאוד חסרה לי, לכן לשמוע את קולה ולראות אותה מדברת אליי כביכול היה מאוד מרגש. מהריאיון אני לוקחת לחיים שלי את כל העצות שסבתי קבלה במהלך חייה ואת כל התנהלותה במהלך המלחמה עצמה. אני אקח לחיי בעיקר את דרכי התמודדותה בחיים, יחסה הטוב לאנשים האופטימיות שלה, היכולת שלה להיות מאופקת, להיות מסודרת ולשמור על אורך חיים נכון ולהשיג את מה שאני רוצה רק דרך עבודה קשה ולא להתלונן.