מאגר סיפורי מורשת

בבית הספר עניינו אותי, תמיד, שיעורי הסטוריה בכלל, וכל מה שהיה קשור למצרים העתיקה, בפרט. זאת היתה הסיבה לכך שעשיתי בגרות בהיסטוריה מורחבת. התחביבים שלי כשהייתי נערה היו: קריאה וצפיה בסרטים. בשנת 1977 ראיתי סרט של ג'יימס בונד, שצולם במצרים, בקהיר, ליד הפירמידות, ומאז רציתי לראות בעיניי שלי, את מצרים, אבל לצערי באותה תקופה זה היה בגדר חלום כי מצרים הייתה אז ארץ אויב.

הסיפור שלי מתחיל בשנים מאוחרות יותר, כשאני מורה בבית ספר תיכון בקרית ים. באחת ההפסקות אני רואה על לוח המודעות בחדר המורים הודעה בדבר משלחת ראשונה של מורים, מטעם משרד החינוך, למצרים. כמובן שנרשמתי מיד, וקיבלתי מהר מאד תשובה שהתקבלתי למשלחת. סביר להניח שהעובדה שידעתי הרבה שפות, עזרה לבחירתי. בשנת 1979, בחופשת פסח, יצאתי עם קבוצת מורים, במסגרת המשלחת הראשונה של משרד החינוך, למצרים.

הנסיעה למצרים היתה באוטובוס, דרך מעבר טאבה. שהרי, בשלב הזה, לא היו עדין טיסות למצרים. כאשר הגענו לקהיר, זכינו לקבלת פנים מהממת, והופתענו מהכבוד שקיבלנו. הגענו לבית המלון, שהיה ממוקם באמצע נהר הנילוס, ובכניסה למלון היו שתי תמונות ענקיות של בגין וסעדת. ליד התמונות היו הרבה פרחים, גם במדרגות וגם בתוך החדרים.

טיילנו בקהיר, הגענו לפירמידות שכל כך רציתי לראות מאז היותי נערה, וביקרנו במוזיאון בקהיר וראינו פסל של נפרטיטי מלכת מצרים וכאשר מאירים עם פנס את העיניים, בחושך, נראה שהיא מסתכלת עליך. משם נסענו לאלכסנדריה וביקרנו בבית הכנסת היהודי, העתיק ביותר במצרים. הביקור בבית הכנסת מאד ריגש אותנו. לאחר מכן, נסענו לסכר אסוואן שהוא סכר המשמש לאגירת מי נהר לצרכי התושבים. ביקרנו גם במקדש לוקסור המדהים, שגובהו מגיע ל – 16 מטר. חזרנו בחזרה לקהיר והפיקו לנו ערב סיום שלא נשכח לעולם, ולמחרת חזרנו לישראל.

כשחזרתי לארץ עם משלחת המורים, הרגשתי שהייתי נוכחת ברגע היסטורי של מדינת ישראל. מאותו הסכם ועד היום לא הייתה לנו מלחמה עם מצרים. בימים אלה (שנת 2023) נסמן את יום השנה ה-34 לחתימת ההסכם ההיסטורי בין ישראל למצרים מתאריך 26.03.1979. הסכם זה נחשב עד היום, לאחד המועדים החשובים ביותר בציר הזמן של תולדות מדינת ישראל והמזרח התיכון. מסר לדור הצעיר: למרות התהפוכות של עליות ומורדות במצבה הבטחוני של מדינת ישראל, הסכם השלום עם מצרים חסך לנו אלפי הרוגים במלחמות. אני מקווה שהדור הצעיר יבין שצריך לפעול למען שלום ולא למען מלחמה עם המדינות הסובבות אותנו.

הזוית האישית

הנכדה אורי: החוויה שלי מתכנת הקשר הרב דורי ומהעבודה יחד היא ממש כפית סבתא שלי שיתפה אותי בדברים שלא ידעתי עליה שמחנו לעשות את העבודה.

סבתא אנה: שמחתי לשתף את הנכדה האהובה שלי בחוויה שהשאירה עלי רושם גדול.