מאגר סיפורי מורשת

שמי אורה חברון, נולדתי בישראל בבית חולים עפולה בשנת 1957, ואני גרה בקיבוץ גבת.

אני אימא  לשלושה ילדים וסבתא לשישה נכדים. עבדתי כמנהלת חשבונות והיום יצאתי לפנסיה.

הצטרפתי לנכדי הבכור עידו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר בו הוא לומד. במהלך המפגשים שלנו, סיפרתי לנכדי על נקודות זמן שונות מסיפור חיי וכמובן על ילדותי בקיבוץ.

לפגוש את יוסי

החלום שלי הוא לפגוש את יוסי ולדבר איתו. יוסי בעלי נפטר בדצמבר 2007, ואני מתגעגעת אליו מאוד. אני רוצה לספר לו ששלושת הילדים שלנו התחתנו ושיש לו כבר שישה נכדים חמודים להפליא. הייתי רוצה שהם יכירו אותו. לצערי, חלום זה לא יכול להתגשם במציאות, אלא רק בחלומות שלי, ולנכדים שלי אני מרבה לספר עליו.

קופסת התכשיטים של סבתא סלין

קיבלתי את הקופסא מסבתא רבתא של עידו סלין, כיוון שיוסי היה בן יחיד. היא קנתה אותה במצרים. הקופסא נשמרת בשידה שלי. הקופסא נמצאת אצלי מאז שהתחתנתי עם יוסי בשנת 1979. הקופסא עגולה, ורדרדה, עשויה מזכוכית, ובתוכה יש תכשיטים של סבתא סלין, ושל אמא שלה. כל התכשיטים הם ממצרים. בין התכשיטים שנמצאים בקופסא, יש את טבעת הנישואין של סלין, חפתים לחולצות, שרשראות, ועגילים.

עד היום הקופסא משמשת אותי לאחסון התכשיטים האלו. הקופסא מזכירה לי את יוסי ומשפחתו, ויקרה לליבי. ולכן בחרתי לספר עליה לעידו.

גוגל מוגל

גוגל מוגל היא תרופה להצטננות. היא מורכבת מחלב חם, חלמון, ביצה ודבש. מערבבים את כל החומרים יחד ושותים. למדתי להכין את זה מסבתא שלי יפה, היא היתה מכינה לנו את זה כשהיינו קטנים. היום אני לא נותנת את זה לנכדים שלי ולא  מכינה לעצמי, אבל יש אנשים שעדיין משתמשים בה וזה עוזר להם.

שחזור תמונות מהעבר – בחרתי לשחזר ולספר לעידו על 2 תמונות :

סבא יוסי בצבא

תמונה ראשונה שבחרתי לשחזר עם עידו, היא תמונה של יוסי מחזיק רובה בצבא. התמונה צולמה בסאנור ויוסי לובש בה מדי צה"ל. בחרתי את תמונה זו כי יוסי היה בן יחיד, ואמא שלו לא רצתה שילך להיות חיל קרבי. הוא איים עליה שאם היא לא תחתום לו, הוא יילך לנואבה שבסיני. בסוף היא חתמה והוא שירת בצנחנים.

על הברכיים של אבא שלי בקיבוץ:

כשהייתי בכתה א' הצטלמתי עם אבא שלי איצ'ה על הדשא לפני חדר האוכל בקיבוץ.

הזווית האישית

הנכד עידו: היה לי כיף ללמוד עם סבתא ולדעת על העבר שלה.

סבתא אורה: נהנתי מאוד לעבוד עם עידו בקשר הרב דורי, אני חושבת שזה חיזק את הקשר בינינו, חבל שלא היו עוד מפגשים כאלה מרתקים.