מאגר סיפורי מורשת

שמי אברהם בר-טל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי ליבי, יחד אנו מתעדים מסיור חיי במאגר המורשת.

כשהתחילה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, חלק מהמשפחה של אבא שלי וחלק מהמשפחה של אימא שלי ברחו לרוסיה והחלק שנשאר (הרוב מהצד של אימא) בסופו של דבר הושמד בשואה. אבא שלי גוייס לצבא האדום והשתתף בקרבות סטאלינגרד, שם אחיו אברהם נהרג (אני נקרא על שמו). לאחר מכן, כשנגמרה המלחמה, המשפחה חזרה לפולין ושם אני ואחותי התאומה נולדנו.

ילדותי

נולדתי בשנת 1946 בעיר ביטום שבפולין אחרי מלחמת העולם השנייה. שם חיינו כפליטים, עברנו ממקום למקום עד שהגענו לגרמניה, שם המוסדות היהודים הקימו מחנות עקורים ושם חיינו עד שעלינו ארצה. באותה תקופה אמי חלתה ואבא שלי נשאר איתה בבית החולים ואנחנו היינו עם סבא וסבתא (מהצד של אבא). כל תקופת הילדות שלנו עד גיל 13 גרנו בנתניה, למדתי בבית הספר היסודי אלומות בשכונת ותיקים ובגיל 13 הגענו אחותי ואני לקיבוץ שובל במסגרת עליית הנוער.

עלייה לארץ

בשנת 1950 אני, אח שלי, אחותי, הסבא והסבתא שלנו עלינו ארצה, ההורים שלנו נשארו בגרמניה מכיוון שאמי הייתה חולה מאוד. כשהגענו לארץ שוכנו במעברה. היינו בלי הורים, ומכיוון שהתנאים במעברה היו קשים, סבא וסבתא לא יכלו לטפל בנו ושלחו אותנו לכל מיני מוסדות חינוך שקלטו ילדים ללא הורים – בתי יתומים, היינו בני 3-4 ורק כשאבי הגיע ארצה והתארגן הוא החזיר אותנו הביתה.

תקופת הבגרות

בגיל 13 אני ואחותי הגענו לקיבוץ שובל במסגרת "עליית הנוער", זהו ארגון שטיפל אז בילדיהם של משפחות של ניצולי מלחמת העולם השנייה שהשואה ריסקה את עולמם. מכיוון שאמי נפטרה ואבא שלי היה במצב קשה מבחינה נפשית והיה במצב סוציו-אקונומי לא טוב, נוצר מצב שלא יכול היה לטפל בנו, ולכן הקיבוץ היה המסגרת המתאימה בשבילנו.

מסגרת חברת הנוער בקיבוץ כללה חצי יום לימודים וחצי יום עבודה, שעות הפנאי הוקדשו לפעילות חברתית ותרבותית לגיבוש הקבוצה. בקיבוץ קיבלתי משפחה מאמצת שדאגה לי ועזרה לי בעיצוב האישיות שלי ולביטחון האישי. מבחינה מנטלית הייתי מאוד בוגר בגלל כל החוויות והקשיים המשפחתיים והכלכליים שעברתי. בקיבוץ השתייכנו לתנועת הנוער ה"שומר הצעיר", יצרנו קשרים טובים עם המקומיים בני הקיבוץ, היו לנו חיי חברה מעניינים עם פעילויות משותפות, בילויים, טיולים ועוד… אני עבדתי ברפת ובנוסף עבדתי בגיוסים במטעים ובשדות השלחין ועוד. כשסיימנו את התיכון התגייסנו לצבא במסגרת גרעין נח"ל.

אחרי הצבא חזרתי לקיבוץ ושם הכרתי את אשתי. הקמנו משפחה גדולה עם ארבעה ילדים וכיום יש לנו עשרה נכדים, אנחנו משפחה מאוד מלוכדת.

יציאה לגמלאות וחוויותיי היום

בגיל 67 יצאתי לפנסיה. למרות שהייתה לי עבודה טובה, החלטתי "לזרוק את המפתחות" ובשנים האחרונות הייתי עסוק בשיפוץ ביתנו, נסעתי לבקר את הנכדים שלי בהולנד וכיום אני מתמודד עם קשיי הגיל ובין לבין אני נהנה לבלות עם משפחתי הענפה.

הזוית האישית

ליבי הנכדה המתעדת: נהניתי לראיין את סבא שלי, הייתי סקרנית לשמוע את סיפור חייו הלא פשוט, הסיפור ריגש אותי וקירב אותי יותר לסבי, גיליתי הרבה דברים שלא ידעתי על עברו וזה מאוד חשוב לי.

סבא אברהם: התרגשתי מאוד, ושמחתי שהחלטת לראיין אותי ולחוות איתי את החוויות במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.