מאגר סיפורי מורשת

שמי אליה מלול, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיור מחייו של סבא שלי, שלמה מלול.

כשסבא שלמה היה בן שמונה, כל המשפחה שלו והוא ברחו ממרוקו כי היו להם בעיות עם המשטרה, אבל המשטרה תפסה אותנו והכניסה את כולם לכלא. לאחר זמן מה הסוכנות היהודית עזרה להם לברוח והיו משפחות שהיו מבריחות יהודים ממרוקו עם אוניות. המשפחה הגיעה לישראל.

סבא מספר שכשהגיעו לארץ, אנשים לא קיבלו אותם יפה, היו רבים איתם הרבה וקשה היה למצוא שקט. בארץ הזמנים היו קשים באותה תקופה, סבא לימד את עצמו איך לצייר, לכתוב נכון, והוא היה קורא בלי שאף אחד ידע. עם החסכונות שלו הוא הלך ללמוד ולא אמר לאף אחד.

כשגדל, סבא התגייס לגולני ונפצע מירי. הוא שהה בבית החולים במשך שלושה חודשים בלי שאף אחד ידע, במשפחה חשבו שפשוט לא משחררים הביתה. סבא לא הפריך את המחשבה הזו כי הוא לא רצה שאף אחד ידע מה קרה לו, אז הוא ביקש לא לספר לאף אחד.

המסר שסבא היה רוצה להעביר הלאה, הוא לקבל את השונה ואת העולים החדשים שמגיעים לארץ, כי זה קשה לעזוב ביום אחד את הארץ שבה נולדת. העצה שלו היא להילחם על מה שחשוב לך ולא להרים ידיים כי רק ככה בסוף יש תוצאות.

יציאה לגמלאות

החלום של סבא היה להיות עורך-דין פלילי. אבל למרבה הצער הוא לא הצליח להגשים את החלום שלו, כי באותה תקופה היה קשה ליהודים לעבוד בעבודות חשובות כמו עורך-דין פלילי. למרות שהוא היה מאוד עצוב מזה שהוא לא הצליח להגשים את החלום, הוא התגבר והמשיך את החיים כרגיל.

היום סבא שלי בפנסיה ועדיין מספר לנכדים את מה שקרה לו בחייו, אבל את כל מה שקרה בבית חולים ובמלחמות שהוא השתתף בהן. הוא מעדיף שלא לספר על זה, אבל הוא נלחם בארבע מלחמות מאוד גדולות שהיו.

הזוית האישית

סבא שלמה: היה מאוד כיף כי אליה הייתה הראשונה שהתעניינה בסיפור החיים שלי, כמובן שזאת רק ההתחלה ואני מקווה שאולי יום אחד אליה תספר את זה גם לילדים שלה כדי שהסיפור לא ישכח.

אליה הנכדה המתעדת: היה לי מאוד מעניין להקשיב לסיפור של סבא ובאמת שלפני התכנית לא דיברתי איתו כחצי שנה, אז הייתה לי סיבה טובה להתקשר אליו ולהיפגש איתו. אני מאוד שמחה שאני שאלתי אותו שאלות והוא הסכים לספר לי, כי זה באמת היה סיפור מרתק ולמדתי עליו הרבה דברים.