מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסע מאוזבקיסטן לישראל – חיה רחביה

אני וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי
סבתא בגיל 4
סיפור העלייה מגיל 5 ועד היום

שמי חיה רחביה רוזן, מקור שמי הוא של סבתי, תמיד קראו לי חייל'ה וכשהייתי בפולין קראו לי חלינה. שם המשפחה שלי בילדותי היה "רוזנברג". כאשר התחתנתי, השם משפחה שלי השתנה ל"רחביה". נולדתי בשנת 1944 בתאריך 25.6 ברוסיה האסייתית, אוזבקיסטן, בעיר סמרקנד.

בשנת 1950, לאחר מלחמת העולם השנייה, בגיל 5 עליתי לארץ ישראל. עליתי עם דודתי ואבי כי אמי נפטרה בחו"ל. גרנו בבאר יעקב.

ילדותי

בשנתיים הראשונות לחיי הייתי בסמרקנד, מסמרקנד עברנו לפולין ושם גדלתי עד גיל 5. נולדתי כבת יחידה. תמיד קינאתי בילדים שהיו להם אחים ואחיות.

אני זוכרת בחורף בפולין היו מזחלות כדי לגלוש בשלג, מאוד אהבתי את זה כילדה קטנה. היה לי פסנתר צעצוע והייתי מנגנת עליו כל יום, זה היה התחביב האהוב עליי. בנוסף אהבתי לשמוע מוזיקה של אלביס פרסלי ופרנק סינטרה, לשחק, לצייר וגם ללמוד שפות כמו: אנגלית, צרפתית ועברית. אני וחבריי היינו משחקים תופסת, מחבואים, קפיצה על חבל ועוד.

למדתי בגן ילדים בפולין בעיר ורוצלב, בארץ למדתי בבית הספר היסודי ברחוב יבנה בתל אביב (כיום הוא לא קיים), ובתיכון למדתי בבית ספר ברחוב גאולה.

בבגרותי

כאשר התחלתי לעבוד לפני הגיוס, העבודה הראשונה שלי הייתה כפקידה במשרד ביטוח, עבודתי הייתה מהנה מכיוון שהעבירה את הזמן שלי. לאחר שהתחתנתי עבדתי כמזכירה בבית המהנדס וכאשר נולדו ילדיי חיפשתי תעסוקה של כמה שעות ביום והתעסקתי במכירת בגדים בבוטיקים.

את שירותי הצבאי עשיתי בחיל האוויר, בקרייה במטה המרכזי. לקראת סוף השרות ביקשתי העברה לבסיס חיל האוויר בתל נוף, בטייסת 116, וזאת הייתה חוויה משמעותית עבורי, ראיתי טייסים בפעולה ושמעתי מטוסים בשמיים.  חוויתי בחיי לא מעט מלחמות כמו: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, שלום הגליל ועוד, בהן היינו כולם מתוחים ומאוד לחוצים לרדת למקלט. למזלנו המלחמות היו קצרות.

את בעלי לעתיד הכרתי בגיל 16 במסיבת ריקודים בשנות ה-60, התחתנתי בשנת 1965 בגיל 21. כשנולדו ילדיי הייתי בת 24 ובעלי היה בן 27 , נולדו לנו בן ובת. כיום ילדיי בני 50+ ויש לי שלושה נכדים, בני 11, 15 ו- 18.

בשנת 2003 היה אירוע מכונן עבורי – החתונה של בתי. החתונה הייתה מאוד יפה ושמחה ולאחר מכן נולדו שלושת נכדיי.

הזוית האישית

רוני הנכדה המתעדת: אהבתי בשיעורי התכנית לשמוע את הסיפורים ולמדתי מהם שצריך להיות אכפתי ולדאוג למשפחה. הרחבתי את הקשר שלי עם סבתי ולמדתי על החיים שלה.

מילון

נישט הובן מוירו
לא לפחד

סמרקנד
סמרקנד היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה. העיר שוכנת בעמק הנהר זרבשן כ-262 ק"מ דרום-מערבית לבירה טשקנט ובקרבת הגבול עם טג'יקיסטן. נכון ל-1 בינואר 2020 התגוררו בסמרקנד 546,303 בני אדם, רובם אוזבקים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”יותר טוב עכשיו מאשר לעולם לא“

הקשר הרב דורי