מאגר סיפורי מורשת

שמי אביגיל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, ברוריה דייני, במאגר המורשת של התכנית.

סבתא ברוריה נולדה בשנת 1952 במרוקו בעיר פז, היא עלתה לארץ בסוף שנת 1961 עם שני אחיה, אימא ואבא שלה כאשר הייתה רק בת 9. באותה התקופה בה סבתא שלי עלתה לארץ, היא זוכרת שהיה קר וכל הזמן ירד גשם.

באונייה עליה הפליגו אל ישראל היו תנאים קשים מאוד שלא רגילים אליהם בכלל ביום ביום, לדוגמא: בכל חדר באונייה ישנו שלוש משפחות ביחד, היו מקבלים אוכל רק כל שמונה שעות בכל יום, וגם לא ארוחה שלמה אלא משהו קטן שהשביע אותם בקושי לשעה-שעתיים. הם כמעט לא ראו אור יום, לרוב לא בגלל הצפיפות והתנאים אלא גם בכלל מזג האוויר שהיה בעת ההפלגה.

בדרכה של האונייה לארץ ישראל, היא עצרה בעיר בצרפת בשם מרסיי לחודש שלם. גם שם התנאים היו קשים בדומה ממש לאונייה. לאחר חודש ימים במרסיי, העולים החדשים החליפו אוניות והמשיכו את דרכם לארץ ישראל.

המחלה

באותה תקופה כאשר העלו את כולם לאונייה בדרך לישראל, האמינו כי יש מחלה שמקלפת את השיער ואת העור שבראש, ולכן היו אנשים באונייה שהחליטו כי טוב יותר להוריד את כל השיער בראש ועשו זאת גם לסבתא שלי ולאח שלה. השיער של סבתא צמח בחזרה רק תקופה מסוימת לאחר שעלתה לארץ, לתופעה הזאת קוראים גזזת.

מסורת במרוקו

המסורת של סבתא עם משפחתה במרוקו הייתה שבכל חג אבא של סבתא היה שוחט את הכבשים בגינה לארוחת החג. בנוסף, היה לסבא רבא שלי מנהג, שבכל חג או שבת כל המשפחה המורחבת הייתה מתאספת בבית של סבתא וכולם היו אוכלים ביחד וחוגגים את החג, זה דבר שהיה מאוד חשוב לסבא רבא שלי.

ההכרות בין סבתא וסבא

סבתא שלי גרה בקריות לאחר עלייתה ממרוקו. לאחר שאביה נפטר, סבתא התחילה לעבוד בחנות בגדים ברחוב הרצל, מכיוון שהייתה צריכה לעזור לעזור לאימא שלה לפרנס את הבית. לאחר תקופה במהלכה סבתא עבדה בחנות הבגדים, היא התחילה ללכת עם החברים החדשים שלה לכל מיני מקומות שעד אז לא הייתה בהם. באחד המקומות האלה, סבתא ראתה את סבא שבא עם חברים, המפגש הראשון שלהם היה ממש כמה ימים אחרי מלחמת ששת הימים. מאז הם התחילו להיות חברים, עברו לגור יחד ברחוב הרצל והתחתנו.

הזוית האישית

אביגיל הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי לשמוע על דברים שלא ידעתי שסבתא שלי עברה וחוותה בחיים שלה, איך היא וסבא הכירו ביניהם ואת הסיפור שלה כמובן.

סבתא ברוריה: מאוד נהניתי לספר לנכדה שלי סיפורים שלא ידעה עליהם ולא שמעה אותם עד היום, ונהניתי לדבר איתה באופן כללי ולבלות איתה זמן איכות.