מאגר סיפורי מורשת

הרקע המשפחתי

סבתי ציפי שריד, נולדה בדרום איטליה בסנטה מריה דה ליאוקה שבמחוז פוליה. הוריה: האב-משה אולפן יליד ברית המועצות היה קצין סיירת בצבא. האם: יפה קוברסקי אולפן, ילידת עיירה ליד וילנה עברה את השואה.

הוריה של סבתא רבתא נרצחו יחד עם כל תושבי העיירה, (8000 איש ביערות) בפוליגון והיא נשארה יתומה בגיל שלוש עשרה. אמה נתנה טבעת לשומר הגרמני על מנת שיוציא את בתה כדי שהיא תוכל לברוח ולהנצל. סבתא ברחה לבדה ביערות, עברה את הגטו בוילנה. היא נתפסה בידי הגסטפו, ממש לפני הוצאתה להורג שוחררה והועברה למחנה עבודת כפייה. בנסיגת הגרמנים השתתפה ב"מסעות המוות". ניצלה ושוחררה בידי הפלוגה של סבא.

לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרפו היא ובעלה משה, שערק מהצבא הרוסי לקבוצות שהחליטו לעלות לישראל. הם גרו בקיבוץ של פליטים בדרום איטליה, בסנטה מריה דה באניו. שם נולדה בתם ציפי (סבתי).

משפחת בראשית

סיפור העלייה

בגיל תשעה חודשים הם עלו על ספינת המעפילים בשם י"ד חללי גשר א-זיו שיצאה מנמל מיליארנו בתאריך 17.7.47 הספינה התגלתה  ונתפסה על ידי הבריטים בדרכה, הוקפה במשחתות ונגררה לנמל חיפה ומשם הועברו הפליטים בספינת גירוש למחנה המעצר בקפריסין. עם עזיבת הבריטים את פלסטינה שוחררו המעפילים ועלו לארץ.

סבתי עלתה לארץ "בספינת התינוקות". בכ"ח בנובמבר יצאה הספינה מקפריסין לארץ לפלסטינה. יום לאחר מכן בכ"ט בנובמבר הייתה הכרזת המדינה – מדינת ישראל.

סיפור החיים של סבתא ציפי

בילדותה, בגיל שנתיים, הם התגוררו בבית – עולים ברעננה. עם קום המדינה אביה התגייס לצה"ל הוא נלחם במלחמת – השחרור, נפצע והיה שנה בבית חולים. סבתי עברה לבית יתומים. כשהשתקם אביה הם עברו לגור ביפו. משם הם עברו ליד אליהו ואחר כך לפתח תקווה. סבתי למדה בסמינר הקיבוצים.

בצבא היא שירתה כמורה חיילת שם הכירה את בעלה איציק שריד. איציק עבד בתעשיה אווירית. סבתי למדה טכנאות רנטגן באיכילוב והתחילה לעבוד בבית חולים בהקרנות במחלקה אונקולוגית בבלינסון. הם התחתנו. נולדו להם שלושה ילדים: שירי, אבי וטלי שהיא אימא שלי.

 יום הנישואים

בשנת 2002 נפטר איציק. וסבתי יצאה לפנסיה מוקדמת. את מרבית זמנה היא מעבירה בסרטים תחביבים: ציור, היא לומדת ספרדית  והדבר הכי חשוב הוא שהיא דואגת לאיחוד המשפחתי: כגון טיולים וגיבושים משפחתיים.

חפץ מהעבר – המנדולינה

בידי סבתי נשארה המנדולינה איתה עלה אביה מאיטליה (שם אירגן תזמורת), בתמונה מצולמים אביה והיא כתינוקת, לאחר תפיסת ספינת המעפילים. בידיו של סבא רבא, המנדולינה, שליוותה אותו מאיטליה לאורך כל המסע

הזוית האישית

סבתא ציפי: אני מאוד נהניתי לעשות עם אביה את העבודה וראיתי שהיא מאוד מתענינת.

אביה: אני מאוד נהניתי מאוד להקשיב לסיפורה של סבתא ולעשות עם סבתא את העבודה משום שלמדתי הרבה דברים חדשים.

הברכות שסבתא  הכינה לי באלבום