מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסע אל הלא נודע של סבתא חסיבה

סבתא שלי צולמה בחג סוכות
סבתא בביתה
סיפור עלייתם של יהודי עיראק המשתקף מסיפורה האישי של סבתא

שמי מיקה בנית, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לשתף בתכנית את סבתא שלי, חסיבה בנית.

סבתי חסיבה נולדה בשנת 1928, לבית משפחת חי, בעיראק בעיר מוסול. סבתא גדלה בעיראק בתקופה שהיה חשש ליהודים לצאת החוצה ולהסתובב ברחובות. אימא שלה תמיד חששה שמוסלמים יפגעו או יחטפו את הבנות שלה ולכן היא לא הירשתה לה לשחק בחוץ אז כך שרוב המשחקים של סבתא עם חברים היו בעיקר בשעות בית הספר או בסביבת בית כנסת בשבת.

בית הספר שלה היה מקום קטן שבו למדו רק יהודים וזה היה המקום היחיד שבו ילדים יהודים יכלו להיפגש ולשחק עם ילדים בני גילם וגם לרכוש מעט ידע והשכלה. סבתא לא סיימה את התיכון מכיוון שבשלב מסוים הייתה ציפייה שברגע שהיא גדולה מספיק לעזור בעבודות הבית היא תעזור לאימא שלה.

ההיכרות עם סבא

סבתא הכירה את סבא בסביבות גיל 16. סבא היה מוכר בדים יוקרתיים בעיר לנשות עיראק ומשפחתו הכירה היטב את משפחתה של סבתא. הקהילה הייתה קטנה ומצומצמת כך שהיה ברור שאלו היו נישואי שידוך.

סבא היה אדם מבוסס וסבתא חיה איתו ברווחה כלכלית בבית גדול ומפואר. די מהר נולדו לסבתא שלושה ילדים.

העלייה לישראל

באותה תקופה היו התנכלויות מצד השילטון ומצד החברה המוסלמית ליהודים שחיו בעיראק, והיה חשש כבד ליהודים. ברגע שהשלטונות אפשרו ליהודים לעזוב ואף הכריחו את חלקם בתנאי שיעזבו ללא הרכוש אלא רק עם מזוודה אחת בלבד, אז סבא החליט לברוח מעיראק באישון לילה עם מזוודה אחת בלבד, פרט לסכום כסף מסויים שהצליחו להחביא בגרביים בתוך הנעליים, כסף זה עזר להם להסתדר בחודשים הראשונים בארץ.

סבי וסבתי עלו לישראל בשנת 1951 – עלייה זו נקראה מבצע עזרא ונחמיה, או מבצע בבל  בו הועלו יהודי עיראק לישראל. בהתחלה החוק העיראקי אסר על היהודים לצאת מהמדינה, אבל רבים כמו סבא שלי הצליחו לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס/אירן השכנה. המבצע החל באפריל 1950, היה אחרי שממשלת עיראק נתנה אישור ליהודים לצאת במבצע שאירגנה ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט.

עם הגיעם לארץ שוכנו בתוך אוהל במעברה ליד חיפה שם חיו במשך כארבע שנים החיים שם היו קשים מאוד, וסבתא ילדה עוד שלושה ילדים. לאחר ארבע שנים עזבו את המעברה ועברו לגור בירושלים בשכונת קטמון.

סבא עבד קשה מבוקר עד ערב, הוא היה עובר מבית לבית ומוכר מוצרי חשמל, עד שהוצעה לו האפשרות להשתתף בקורס מסגרות במסגרת לשכת העבודה. בתום לימודיו, סבא המוכשר הצליח לפתח, צינור מיוחד שעוזר בתחום האינסטלציה, ההמצאה זו ביססה מהר את מעמדו וביחד עם השקעות נוספות שעשה בעבודה קשה הוא הפך מהר מאוד לאיש עשיר.

במשך השנים נולדו לסבתא בסך הכל עשרה ילדים: תשעה בנים ובת אותם גידלה בבית ברחוב עוזיאל בשכונת בית וגן על קרקע שסבא רכש. סבא הקים עסק גדול ונרחב והעסיק את רוב ילדיו בעסק המשפחתי וכך דאג לכלכל ולפרנס בכבוד את כל ילדיו.

הזוית האישית

מיקה בנית: הייתה לי חוויה מאוד כיפית לשבת עם סבתי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, כי זו הייתה הזדמנות להתחבר אליה ולעבר שלה. סבתא חסיבה היא די בודדה והיא מאוד נהנתה מכך שישבתי איתה ואיפשרתי לה לספר את סיפור העלייה, הילדות שלה וההיכרות שלה עם סבא. זאת הייתה הזדמנות לחקור ולגלות על השורשים של אבא. אני רוצה להגיד לסבתא שלי שתמשיך להיות הסבתא הכי טובה שיש ומקווה שנמשיך לעשות דברים כאלה ביחד רק שתינו, למרות המגבלות והמצב הבריאותי שלה ובהזדמנות זו אני אאחל לה שתיבדל לחיים ארוכים ובריאים ושאני אוהבת אותה.

מילון

מילה/מושג/ביטוי: אפדיק, בדלק.
הפירוש: אפדה אותך, שאני אחליף אותך.

ציטוטים

”"עם עבודה קשה ורצון אפשר להגיע רחוק" “

הקשר הרב דורי