מאגר סיפורי מורשת

סבתא מספרת: "נולדתי בשנת 1937 בקרקוב בפולניה, לאבא דתי שקיבל הסמכה לרב כשהיה בין 16 והיה הצעיר בין 5 אחים. אמי לא הייתה דתיה ונולדה באושווינצ'ים (אושוויץ).

אנחנו גרנו בקרקוב וכשפרצה המלחמה הייתי בת שנתיים. אבא רצה לברוח מהגרמנים אבל אחי חלה, אז אמי נשארה איתו ואני אבא ואח שלו ברחנו לכיוון רוסיה. התקדמנו רק 200 ק"מ ברגל ובסוף הגרמנים תפסו אותנו והחזירו אותנו לקרקוב. לאחר מכן היינו בגטאות, בהתחלה בקרקוב ואז בטרנוב. יום אחד אימא הוציאה אותנו מהגטו והחביאה אותי במשפחה פולניה בקרקוב וכל יום הייתי הולכת עם הבנות לכנסייה. אחר כך אימא העבירה אותי למשפחה אחרת. היא ואחי היו כל אחד במקום אחר.

מדי פעם היא באה לבקר אותי. במשפחה הראשונה לא היה מה לאכול אז אכלנו תפוחי אדמה וכרוב. במשפחה השנייה אכלתי גם בשר. יום אחד אימא באה והבטיחה לי שתכף היא תבוא לקחת אותי, שנגור אני היא ואחי ביחד ואני ממש שמחתי. חיכיתי והיא לא באה. יום אחד האיש שגרתי אצלו אמר לי שנוסעים למקום אחר. נסענו ברכבת, הגענו להרים גבוהים והלכנו במין שביל בהרים. לאחר מכן הוא מסר אותי לקרובת משפחה שלי עם הבן שלה. בלילה קמנו עם מלווה הלכנו למקום אחר והיינו צריכים להיות בשקט כדי שלא יגלו אותנו. אחרי שעברנו את השביל העבירו אותנו למישהו אחר ששם החלפנו בגדים. אני זוכרת גם שנסענו ברכבת איפה שהוא. ככה עברנו את הגבול מפולין לסלובקיה.

הגענו לעיר והתאכסנו אצל משפחה יהודית שהייתה להם תחנת קמח. לעיר קראו פרשוב. למחרת הלכנו לבית הכנסת הפעיל, הגענו לזוג יהודים שאמרו לי שאני צריכה לקרוא אימא ואבא ושהשם שלי צריך להיות יהודית גלבמן. נשארתי אצלם ובהמשך סבלנו תלאות נוספות כי ב 1944 הגרמנים הרחיקו את היהודים ממזרח סלובקיה למרכזה. לאחר מכן שוב פעם הסתתרנו, הלכנו להרים שמה במרכז סלובקיה. מספרים לי שאחרי יומיים בהרים הפסקתי לאכול ולא הייתי מוכנה לאכול יותר אז החליטו להוריד אותי לכפר לעוד משפחה. אחר כך העבירו לעוד מקום, העבירו אותי עוד למקום שיש בו אנשי ס.ס. הייתי שם עם עוד ילדה יהודייה ובגלל שהייתי יותר גדולה ממנה אני הייתי הגיבורה. באותו מקום שחררו אותי. לאחר השחרור חזרתי לפרשוב להוריי המאמצים שהמשיכו לבקש ממני לקרוא להם אימא ואבא היה לי קשה עם זה אבל קראתי להם כך. באחת המריבות גיליתי שהוריי האמיתיים כבר לא בחיים. הוריי המאמצים דאגו לי וטיפלו בי. אחי ניצל גם וגדל בבתי יתומים שונים".

הזוית האישית

סיפורה של סבתא יהודית תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס